לדף ראשי




כמה כסף מותר להוציא על מצווה?
הגמרא במסכת כתובות (נ ע''א) כותבת, שבאושא תיקנו, שהמבזבז אל יבזבז יותר מחומש מנכסיו. כמובן, שאין מדובר בכל נכסיו של האדם (בתים, מכונית וכו'), שאז לאחר חמש מצוות יכלה כספו. הכוונה היא לכסף זמין, הנמצא 'בעובר ושב'.

המפרשים העירו, שמצווה שווה יותר מכסף! במצווה שאפשר לקיימה בזמן אחר (כמו קניית ספר תורה), מובן שאין לחייב אדם להוציא יותר ממה שיש בידו עכשיו. אבל במצוות עוברות, כמו ארבעת המינים, מדוע יש הגבלה בכמות הכסף שיש להוציא כדי לקיים את המצווה.

הרשב''א (ב''ק ט ע''ב ד''ה מהא) הסביר בשם הראב''ד, שאם יתירו לאדם להוציא את כל ממונו, בסופו של דבר הוא יזדקק לבריות, והגמרא במסכת שבת (קיח ע''א) קובעת 'עשה שבתך חול ואל תזדקק לבריות'. בניסוח דומה כתב הרמב''ם (ערכין ח, יג), שאותם המוציאים כסף בצורה לא הגיונית, אינם צדיקים, אלא חסידים שוטים.

ובלשונו:

''לעולם לא יקדיש אדם ולא יחרים כל נכסיו, והעושה כן עובר על דעת הכתוב, ואין זו חסידות אלא שטות, שהרי הוא מאבד כל ממונו ויצטרך לבריות, ואין מרחמין עליו, ובזה וכיוצא בו אמרו חכמים חסיד שוטה מכלל מבלי עולם, אלא כל המפזר ממונו במצות אל יפזר יותר מחומש, ויהיה כמו שצוו נביאים מכלכל דבריו, בין בדברי תורה בין בדברי עולם.''

יש לציין שבעקבות גישה זו כותבת הגמרא (כתובות נ ע''ב), שאדם העומד למות, רשאי להוציא את כל כספו לצדקה, מכיוון שלא יפיל עצמו על הציבור. (אמנם העיר ר' יונה, שראוי שישאיר ירושה לילדיו). חוות יאיר (סי' קפו) הוסיף, שעשיר יכול להוציא יותר מחמישית מכספו לצדקה או לקיום מצווה, כי אין חשש שבעקבות נתינתו יהיה עני (ועיין אגרות משה יו''ד קמג).

פדיון הבן
הגמרא בקידושין מביאה מחלוקת בין האמוראים, מה יעשה אב שיש לו חמישה סלעים בלבד (הסכום בו פודים בכור), וגם הוא וגם בנו עוד לא נפדו, את מי עליו לפדות ראשון? לדעת תנא קמא עליו לפדות את עצמו, ולדעת ר' יהודה עליו לפדות את בנו. מכאן שאדם שיש לו רק חמישה סלעים - חייב להוציא אותם על מצוות פדיון הבן.

א. הביאור הלכה (תרנו, ד''ה אפילו) תירץ, שהאיסור להוציא הרבה כסף על מצווה הוא מחשש שיפיל עצמו על הבריות. חמישה סלעים אינם סכום גבוה, ואדם זה הינו עני הנזקק לציבור, לכן הוא יכול להוציא את כל כספו על מצוות פדיון הבן.

ב. האגרות משה (או''ח ה, מא) כתב, שמדובר בדין מיוחד בפדיון הבן. בניגוד למצוות אחרות שאין סכום שצריך להוציא עליהם, את הבן צריך לפדות בחמישה סלעים. וגם אם זה כל כספו של האדם - חובה לבצע את המצווה.

הידור מצווה
כמה צריך להוציא כדי להדר במצווה
הגמרא במסכת שבת (קלג ע''ב) כותבת, שיש חובה להתנאות לפני הקב''ה במצוות 'זה א-לי ואנוהו'. לפי הגמרא בבא קמא (ט ע''א) עד שליש יש חובה להדר במצווה.

מה הכוונה שליש? נחלקו בכך רש''י והרא''ש.

א. רש''י מפרש, שאם יש שני אתרוגים, או שני ספרי תורה, ואחד מהודר מהשני אך יקר ממנו, כל עוד הוא יקר ממנו בפחות משליש, חובה להדר ולקנות את המובחר.

ב. התוספות (ד''ה עד) והרא''ש (א, ז) חלקו על רש''י ופירשו, שמתייחסים לשווי המוצרים בשוק. כמה עולה אתרוג בסיסי בשוק? על מחיר זה צריך להוסיף שליש כדי להדר במצווה.

ובלשון הרא''ש:

''הידור מצוה עד שליש במצווה. אם מצא אתרוג שהוא ראוי לצאת בו שהוא כאגוז (שיעור מינימלי לאתרוג) יוסיף שליש לקנות יפה ממנו, ולא שיהיה מחוייב לקנות אתרוג יפה שימצא בתוספת שליש על אתרוג שחפץ לקנות.''

להלכה
להלכה השולחן ערוך (תרנו, א) הביא את שתי הדעות, את הרא''ש ראשונה 'כסתם' ואת דעת רש''י כדעה שנייה כיש אומרים. מקובל שהשולחן ערוך פוסק כדעה הראשונה שהוא מביא, ולכן יש חובה להדר לקנות מצווה בשליש יותר מהסכום המינימאלי בשוק.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן