לדף ראשי



מניין – עשרה מתפללים
"אמר רב אדא בר אהבה מנַין שאין היחיד אומר קדושה, שנאמר (ויקרא כב, ב) ונקדשתי בתוך בני ישראל - כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה" (ברכות כא,ב).

מנְיין לתפילה בציבור מתקיים כאשר יש עשרה מבוגרים המתפללים במקום אחד: חדר, חצר, מגרש. קבוצה זו היא "מניין". אם הקבוצה לא נמצאת במקום אחד, צריך משהו שיחברם: אם החזן נמצא במקום בו הוא רואה את כל המתפללים, הוא מצרפם למניין.

הצטרפות למניין
כאשר יש מניין במקום אחד, יכולים בודדים הנמצאים במקומות אחרים ושומעים את התפילה, להצטרף ולענות אמן, אמן יהא שמיא רבה, קדושה וברכו, גם לדעת הפוסקים שאינם מצטרפים למנין.

כאשר מגפת הקורונה משתוללת, עדיף להתפלל ביחידות מאשר להסתכן בהדבקה. תפילה ביחיד עדיפה לכתחילה למבוגרים מעל גיל 65, או חולים, או מי שחושש מהדבקות.

כאשר הנחיות הבטיחות מאפשרות ליצור מניינים קטנים, יש לפעול לפי ההנחיות, לכנס את מספר המתפללים המותר, לשמור על מרחק 2 מטר בין המתפללים ולחבוש מסכה.

כאשר יש סכנה בהתכנסות עשרה מתפללים יחד, ניתן לפעול בדרכים אחרות: להתחלק לקבוצות קטנות, או שבודדים יעמדו במרפסות או בכניסות הבתים, כאשר כל המתפללים יחד מונים עשרה או יותר. בימים כתיקונם אין בודדים מצטרפים למניין אלא אם כן החזן עומד במרכז ורואה את כולם (ראה שו"ע נה,כ ומ"ב). הרב שמואל אליהו, על פי החיד"א (מחזיק ברכה נה,י) התיר לצרפם למניין אם המתפללים רואים אחד את השני. וכן כתב חכם שלום כהן, שמתפללים הנמצאים במרפסות שונות של בית, או מפוזרים בין מרפסות, חניון וחצר – בשעת דחק מצטרפים למניין. וכן הורה הרב יעקב אריאל.

אם בין הקבוצות עוברת דרך הרבים, אי אפשר לחבר קבוצות המונות פחות מעשרה למניין. לדעת הרב שטרנבוך אם הקבוצות הקטנות נמצאות במרפסות הגבוהות יותר מ-10 טפחים, הן מצטרפות. לדעת חכם שלום כהן, אם בקבוצה אחת יש מניין, הקבוצות הקטנות מצטרפות אליה גם אם יש דרך החוצצת ביניהן.

הרב יצחק יוסף אוסר צירוף מרפסות, וטוען שזו תפילה ביחידות. הוא מעדיף תפילה בטלפון. וכה דבריו:

יש להשתדל להצטרף דרך הטלפון בשידור חי, למנין של עשרה הנמצאים ברשות אחת, ...ורשאי לענות להם לקדיש וקדושה, ברכת כהנים, וברכות של קריאת התורה, ולכל דבר שבקדושה ללא שום חשש...[ו]נחשב "תפילה בשעה שהציבור מתפללין", והיא מתקבלת עם תפילת הציבור.

ברכת כהנים
הכהנים נושאים את כפיהם למרות שהמתפללים אינם נמצאים לפניהם. (הרב יעקב אריאל).

קריאת התורה
בקריאת התורה יש חשיבות לכך שהעולה יראה את הפרשה בספר התורה. בגלל הקורונה אסור לעולה לעמוד ליד הקורא. להלן כמה פתרונות, וכל קהלה תבחר את דרכה:

א. ללא קורא: שלשה יעלו, יברכו ויקראו בספר התורה בלי בעל קורא. או: יוציאו שני ספרי תורה, האחד לקורא שיקרא את הפרשה, והשני ליד שולחן אחר, לעולים לתורה, שיעלו אחד אחרי השני, יברכו ויעקבו אחרי קריאת הפרשה מהספר השני, כאשר כל עולה עומד לבדו.

ב. ללא קרבה: לסמוך על שיטת הגר"א שאומרים 'שומע כעונה' גם לגבי קריאת התורה, ויכול אחד לברך אף שאינו קורא בספר תורה, וישמע היטב את הבעל קורא ויכווין לצאת ידי חובה בקריאתו. (חכם שלום כהן(. אפשר להעלות לתורה אנשים הנמצאים במרפסת בבית אחר, והם יברכו את ברכות התורה ממקומם בלי לגשת לספר התורה. (הרב שטרנבוך).

ג. ללא עולים: הקורא בתורה יברך, יקרא בתורה, יברך ברכה שאחריה, וכך כמספר העליות של אותו יום, ויסיים הקריאה במפטיר (הרב אשר ויס, ע"פ או"ח קמג,ה).

ד. ללא קריאה: הרב יצחק יוסף מתנגד לצרוף מרפסות למניין, ועל כן לא יקראו בתורה.

הגבהה וגלילה תיעשה על ידי אדם אחד. אם יש במתפללים שניים בני משפחה אחת, הרשאים להיות במגע זה עם זה, נותנים להם את ההגבהה והגלילה.

יזכור
תפילת יזכור נאמרת גם ביחיד.

הוספות לתפילת יחיד
רבני צוהר הציעו להוסיף בתפילת יחיד את התוספת הזאת:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְלַח וּמָחַל לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרַי חוֹבוֹתֵינוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קְרַע רֹעַ גְּזַר דּינֵנוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ בְּזִיכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַצְמַח לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב.

תפילות שבת ביחיד

בתפילת ערבית אין אומרים "ברכו". אומרים 'ויכולו'. אין אומרים את ברכת "מגן אבות" (גם אם יש מניין) כיוון שהברכה נאמרת רק בבית כנסת.

בתפילת שחרית אין אומרים ברכו, ולא את הנוסח של הוצאה והכנסה של ספר התורה. אין קוראים בתורה בפחות ממנין. כדאי להתפלל בזמן שהציבור מתפללים, ובזמן שבבית הכנסת קוראים את התורה, יקראו בבתים שאין בהם מניין את הפרשה מחומש, או שאחד המתפללים היודע לקרוא בטעמים, יקרא מתוך חומש מודפס את הפרשה ואת ההפטרה בטעמים. אין אומרים "אב הרחמים".

בתפילת מנחה אין אומרים את הנוסח של הוצאה והכנסה של ספר התורה. כדאי לקרוא מחומש את פרשת השבוע הבא.

מקורות
הרב יצחק יוסף - https://moreshet-maran.com/
הרב יעקב אריאל - https://www.yeshiva.org.il/ask/121673
הרב משה שטרנבוך - https://www.bhol.co.il/news/1091585
הרב שלום כהן - https://www.93fm.co.il/radio/602667/
הרב שמואל אליהו - https://www.srugim.co.il/




יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן