לדף ראשי



טעה בדבר הגלוי וידוע, והשנוי במפורש.
דיין שדן דיני ממונות, וטעה בדין הכתוב במפורש במשנה או כגמרא, או במקור הלכתי אחר, אין דינו דין, ומחזירים את המצב לקדמותו, כפי שהיה לפני אותו "פסק דין", ודנים בו כהלכה.
לעומת זאת, יש "טעות בשיקול הדעת", כגון: דבר שהוא מחלוקת תנאים או אמוראים, ולא נפסקה הלכה כאחד מהם בפירוש, ופסק הדיין בדין שלפניו כאחד מהם, ולא ידע שכבר פשט המעשה בכל העולם כדברי האחר - כאן אי אפשר לומר, שאין דינו דין כלל, ועל כן יש מי שאומר, שאין הדין חוזר.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן