לדף ראשי



כל מי שהוא חזק גובר.
כשיש שניים הטוענים לגבי נכס שאינם מוחזקים בו, וכל אחד טוען שהוא שלו, ואין לאחד מהם ראיה, או שראיותיהם שקולות, בית הדין מסתלק מלהכריע. התוצאה היא, שמשאירים את הנכס ביניהם, ומי שיגבר על חברו בכוח, יזכה בנכס, ויעבור נטל ההוכחה לשני, מפני שיהיה אז כמי שמבקש להוציא את הנכס מיד חברו, המוחזק בו.

הרא"ש (בבא בתרא, פרק ג, סימן כב) מבאר, שהקביעה "כל דאלים גבר" מתייחסת רק לתפיסה הראשונה של הנכס, שהתופס ראשון את הנכס זוכה בו עד שיביא חברו ראיה, וכל זמן שלא יביא ראיה, לא יוכל לתפוס את הנכס מיד המחזיק בו, שהרי לא מסתבר שיתקנו חכמים שיהיו במריבה ובמחלוקת כל ימיהם, ויגבר זה היום ומחר חבירו.

לדעתו, ההיגיון העומד בבסיס הפסיקה "כל דאלים גבר" הוא שסמכו חכמים, שמי שהדין עמו יוכל להביא ראיות, וגם ישתדל לתפוס את הנכס שלו יותר ממה שישתדל חברו; ומי שהנכס אינו שלו לא יתאמץ ביותר לתפוס את הנכס. משום שאין טעם רב שיתאמץ, שהרי יוכל בעל הנכס האמיתי להביא ראיות ולהוציא את הנכס מידיו.

אברהם טננבוים, האם יש מקום לכלל "כל דאלים גבר" במשפט


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן