לדף ראשי



ההיגיון נותן, והשכל מחייב, שכך הוא עניין זה, ועל כן לשם מה יש צורך בכתוב?
ביטוי הנאמר בתמיהה, תוך כדי משא ומתן בתלמוד, לגבי מקורו של דין מסוים.
למשל, היה מי שאמר, שהמקור לכלל:
"המוציא מחברו- עליו הראיה" הוא הפסוק:

"מי בעל דברים יגש אליהם" (שמות כד, יד).

כלומר, על בעל הדברים, התובע, להביא ראיות לבית הדין כדי לזכות בדינו. נמצא מי שתמה עליו: "למה לי קרא? סברא הוא!", כלומר, דין זה ניתן ללמדו בדרך הגיונית: כשם שמי שכואב לו מכאוב, הולך אל הרופא, כך הרוצה להוציא דבר מה מיד חברו, הוא שצריך להביא את הראיה שהוא זכאי לכך, ורק לאחר שיוכיח את טענתו - יזכה.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן