לדף ראשי





סבוראי - שם תואר לחכמים שהיו אחרי תקופת האמוראים וקודם תקופת הגאונים, בנגוד לגמרא שעניינה לימוד שמועות והוראת "סברא" ענינה ההבנה בשמועות, ואמרו "ליגמר אינש והדר ליסבר" (שבת ס"ג.). החכמים האלה היו בעלי סברא ולא בעלי גמרא או הוראה, כי הגמרא וההוראה נחתמה בזמנם, ולא נוספו עוד שמועות והלכות על מה שנמצא בתלמוד. הם השתמשו בסברא להבין ההוראות והלכות בתלמוד, להבינן ולהסבירן לתלמידיהם הלכה למעשה.

תקופת הסבוראים
בזמן הסבוראים סבלו היהודים בבבל מרדיפות מלכי פרס, ומשום כך הגיעו אלינו ידיעות מעטות מחיי החכמים האלה ומקורותיהם.
ע"פ איגרת רב שרירא גאון ו"סדר תנאים ואמוראים" היו רק שני דורות של סבוראים. סוף תקופת סבוראי היה רב סימונא שמת בשנת 540 לספירה. תחילת תקופת הסבוראים היתה אחר מות רבינא האחרון, בשנת 499 לספירה (רב שרירא גאון שם ו"סדר תנאים ואמוראים" שם) שאז היה סוף הוראה. מכאן שתקופת הסבוראים ארכה ארבעים שנה. רוב השנים האלו היו לדור השני היינו סבוראי בתראי, כי בני הדור הראשון של הסבוראים מתו לפני שנת 515. חכמים אלה חיו עוד בזמן האמוראים, אחדים מהם השתתפו בסידור וחיתום הש"ס, ולכן נקראו באגרת רב שרירא גאון רבנן סבוראי דמקרבי להוראה, כלומר שהם קרובים לאמוראים בזמן וכמעט יוכלו להחשב לאמוראים. רב שרירא גאון מוסר "ורובא דרבנן סבוראי מתו בשנים מועטות", פירושו שרוב הסבוראי מדור הראשון חביריו של רבה יוסי מתו במשך שנים מועטות אחר מות רבינא.
ראב"ד בספר הקבלה (בסדר החכמים לנייבויער עמ' 62-61) מונה חמישה דורות של רבנן סבוראי, ולפי זה תקופת הסבוראים ארכה 187 שנה.

שמות הסבוראים
רבנן סבוראי הנודעים לנו בשמותם שנזכרו אצל רב שרירא גאון
א) רבה יוסי בפומבדיתא.
ב) רב אחאי מבי חתים, הוא רב אחאי בר חנילאי, מת באדר שנת 506;
ג) רב סמא בריה דרב יהודה מת בסיון שנת 504;
ד) רב רבאי דמן רוב;
ה) רב שמואל בר יהודה מפומבדיתא, מת בכסלו שנת 506;
ו) רב רחומאי או ניחומאי מת בניסן שנת 506;
ז) רבינא מן אומציא מת באדר 507;
ח) רב אחא בר אבוה מת ביוה"כ שנת 511;
ט) רב תחנא
י) ומר זוטרא בני רב חינגא מת בשנת 515;
י"א) רב עינא בסורא
י"ב) ורב סימונא בפומבדיתא. מת בשנת 540


ב"סדר תנאים ואמוראים" נזכרו עוד:
י"ג) רב גידא בסורא (או רב גיזא);
י"ד) רב אחדבוי בר קטינא;
ט"ו) מר זוטרא בריה דרב חמא, (אפשר שהוא מר זוטרא בר חיננא)
ט"ז) רב גביהא מארגיזא.

אולם זה האחרון לא היה מרבנן סבוראי כי אמורא היה בזמן רב אשי והונא בר נתן (גיטין ז'. עי' בריל שם), ובמקומו נחשוב את רב שמואל בריה דרב אבהו בן דורו של רב אחאי (בספר הקבלה להראב"ד נזכר בשם רב שמואל בריה דרבא).

מלבד המאמרים שנזכרו בשם רבנן סבוראי בפירוש, יש סוגיות שלמות בש"ס מהסבוראים. רב שרירא גאון אומר כי היה לו בקבלה מן הראשונים שסוגיות הגמרא בריש מסכתא קדושין עד "בכסף מנלן" (ג': ) הן מרבנן בתראי הסבוראים. ובלי ספק יש נוספות הרבה מהם בתלמוד, אשר לא נמסר עליהן בקבלה שמרבנן סבוראי יצאו. ואין בידינו להכריע אל נכון איזה סוגיות הן תוספות הסבוראים. חכמים אחדים שערו על כמה סוגיות שהם תוספותיהם, ויש שיחסו כל מסכת תמורה לרבנן סבוראי (עי' ווייס דו"ד ח"ב/4). פרנקל משער כי רבנן סבוראי התחילו לסדר הגמרא למס' תמיד ולא גמרוה.

פעולת הסבוראים
יותר מכל ההוספות שהוסיפו הסבוראים, רבה פעולתם בסידור התלמוד. הם השלימו את סדר התלמוד וגמרוהו ומסרוהו לנו בתבניתו ובצורתו כפי שהוא מצוי בידינו. רב שרירא גאון באגרתו (עמ' 25) אמר כי רבנן סבוראי הוו מפרשי "וכל מה דהוה תלי וקאי פרשוה". מכאן שבכל מקום שנמצא בש"ס כעין פירוש למחלוקת אמוראים, או סיום דברים - מרבנן סבוראי הוא. כמו "והילכתא", או "אותביה כל הני תיובתי ושני ליה כדשנינן".
עוד נאמר ב"סדר תנאים ואמוראים" שרבנן סבוראי תקנו סדר סוגיות הגמרא לפי סדר המשנה, לפי סדר פרקיה, ונתנו לסוגיות התלמוד מקומן הראוי להן אצל כל משנה ומשנה בסדר פרקיה ופיסקותיה.

הרחבות נוספות:
עריכת התלמוד / ד"ר בנימין דה-פריז
על התקופות בתולדות התורה שבעל פה / נח עמינוח




יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן