לדף
ראשי
התראה
עדים המתרים בעובר עבירה שלא יעבור ואומרים לו גם מהו העונש הצפוי לו אזהרת עדים אדם העובר עבירה, לפני שעבר. אם לא התרו בעבריין לפני שעבר, פטור מעונש מיתה או ממלקות. ואמר עולא: מנין להתראה מן התורה? טעם ההתראה עיקר ההתראה היא להבחין בין שוגג למזיד (סנהדרין ח': מכות ו'). לכן סבר ר' יוסי כי חבר (חכם) אין צריך התראה, כי בודאי יודע הדין והעונש. אך רבנן סברי שגם חכם צריך התראה, שמא שכח הדין או טעה. וכן פוסק הרמב"ם (שם) שצריך התראה. אם העידו העדים שעשה המעשה בלא התראה, לא נפטר לגמרי, כי היו מכניסים אותו לכיפה וחובשין אותו בבית האסורים ועונשין אותו לפי ראות עיני השופטים והשומרים. מי צריך התראה גנב הבא במחתרת אין צריך התראה, מחתרתו היא התראתו (סנהדרין ע"ב). רודף אין צריך התראה (שם). מלשין שאומר אילך ואמסור, צריך התראה קלה. אין צורך להודיעו העונש ואין צריכים שיתיר עצמו למיתה, אלא מתרין בו "אל תמסור", ואם העיז פניו ואמר: "לא כי, אלא אמסרנו" חייב (רמב"ם חובל ומזיק פרק ח י', שו"ת הרשב"א סי' קפ"א, ושו"ת הריב"ש סי' רל"ח). מסית אין צריך התראה אלא מכמינין לו עדים אחורי הגדר (סנהדרין ס"ז), הכובש נבואתו מתרין בו חבריו הנביאים ולוקה, דכתיב כי לא יעשה ה' דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים (סנהדרין פ"ט). בן נח אין צריך התראה (שם נ"ז: ב"ר פל"ד י"ד). בדיני ממונות אין צריכים התראה בענייני ממון, ובפהסד שאינו חוזר. כגון אריס הנוטע כרם ומפסיד את בעל הבית, או מלמד תינוקות המלמד שבושים לתלמידים, או מוהל, טבח וסופר העיר, שאינם מומחים באומנותם וגורמים הפסד - כולם כאילו התרו בהם (ב"מ ק"ט). מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|