לדף ראשי




נולד בשקלוב בשנת תפ"ו (1726), לאביו רבי אברהם אבא, נצר ממשפחת רבי נתן שפירא, בעל "מגלה עמוקות". כבן למשפחת-למדנים ליטאים התחנך על ברכי התורה, למד הרבה תנ"ך, תלמוד ופוסקים ועוד. בימי שחרותו רשם לעצמו בדרך לימודו הערות וחידושים, פלפולים וחילוקים (דוגמאות מהם נדפסו בספר "וצוה הכהן" לרבי אהרן שמואל הכהן, ומחדש בשם "גבעת פנחם", בילגוריי תר"ץ). בשיפיטובקה היה שמור כתב-יד של רבי פנחס, הערות על "יורה דעה". עסק גם בלמוד הדקדוק, וקרא בספרי הפילוסופיה של ימי הביניים.

לרגל עלילה שהעלילו עליו בשקלוב, נאלץ אביו ובני ביתו לעבור למירופול שבווהלין. אביו המתנגד, לאחר שהכיר את החסידות מקרוב, הפך לתלמידו של הבעש"ט. הבן הלך בעקבות אביו, דבק בתנועה החסידית ובתורתה - ואם כי הושפע בהרבה מהבעש"ט ומרבי יעקב יוסף מפולנאה, נשאר עומד ברשות עצמו בהשקפותיו ובדרכו בחסידות.

רבי פנחס ישב זמן ממושך בקוריץ, ואח"כ התיישב באוסטראה, בה נהג נשיאותו ברמה והיה מכובד על פני כל.

ספרים גדולים לא נשארו ממנו. לפי המסורה שרד ספר גדול שלו בכתב-יד, אולם קבלה הייתה בידי צאצאי רבי פנחס, המדפיסים הנודעים מסלאוויטא, שלא להדפיס את הספר.

אך קטעים ושברי-רעיונות נודעו מתורתו, שנדפסו כנספחים בספרים:
א) לקוטים של ר' פנחס ב"נר ישראל" להמגיד מקוזניץ. נדפסו כקונטרס מיוחד "לקוטי שושנים" (טשרנוביץ תרי"ח)
ב) בספר "נופת צופים", לבוב תרכ"ה. נדפס כקונטרס מיוחד בשם "דברים נחמדים" (טשרנוביץ תרי"ח); בקובץ "גאולת ישראל" (לבוב תרכ"ד).

עיקרי תורתו מכונסים בספר "מדרש פנחס" ח"א - וורשה תרל"ו; ח"ב - לובלין תר"ס ובספר "מדרש פנחס החדש" - וורשה תר"ע.


טקסט מלא של הספר ליקוטים מהרב פנחס מקוריץ

בשנת תקנ"א עזב רבי פנחס את אוסטראה על מנת ללכת לארץ-ישראל, אולם בדרכו התעכב בשיפיטובקה, בה חלה ונפטר בי' אלול (1791).

הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב




הערות לערך:
שם המעיר: נריה לוין
הערה: מצאצאיו של ר' פנחס זה ר' יוסף לייב שפירא מצפת מחבר השירים "אשרינו מה טוב חלקינו" ואנשי ירושלים וכו'

שם המעיר: אהובה ורד לבית שפירא
הערה: לר' לר' יוסי שפירא היה אח בשם משה יליד טבריה וקבור שם
מקור ההערה: ידע אישי קרוב, אני בתו של אחיו יוסף ליב שפירא
לעיון נוסף: ר' פנחס מקוריץ


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן