לדף ראשי



מנהג קדמון הוא לשיר זמירות בבית בליל שבת ומוצאי שבת אחר התפילה וכן בכל סעודת שבת ויום טוב, בין המאכלים ולפני ברכת המזון.

מקור המנהג במדרש, שכן דרך ישראל משאוכלין ושותין ושמחים עוסקים בשירים ותשבחות (שה"ש רבה פ' ברח דודי). ובפרט תקנו הזמירות להמון העם שלא יוכלו לעסוק בתורה על השלחן כדי לקיים זה השלחן אשר לפני ה'.

כתב הר"ם די לונזאנו בספר שתי ידות:

והמנהג הזה (לומר זמירות) עדיין מחזיקים בו בני אשכנז ואיטליא וזולתם, וחשובי קדמוני המשוררים כהראב"ע ור"י הלוי ור"ש בו גבירול חברו שירות ותשבחות רבות מיוחדות לכך וכו'.

סדר הזמירות
בליל שבת אומרים:

כל מקדש שביעי כראוי לו, כל שומר שבת כדת מחללו, שכרו הרבה מאוד על פי פעלו, איש על מחנהו ואיש על דגלו, וחתום עליו משה (בר קלונימוס);

מנוחה ושמחה אור ליהודים (הנ"ל);

מה ידידות מנוחתך את שבת המלכה (מנחם);

מה יפית ומה נעמת בתענוגים את שבת משוש נוגים (מרדכי בר יצחק חזק)

יום שבת קודש הוא אשרי האיש שומרהו (יהונתן חזק);

יום זה לישראל אורה ושמחה שבת מנוחה (יצחק);

יה ריבון עלם ועלמיא אנת הוא מלכא מלך מלכיא וכו' (ישראל נאגארה);

סמוך לברכת המזון שרים:

צור משלו אכלנו ברכו אמוני וכו'

שנתיסד בחרוזים כנגד ברכת הזן וברכת הארץ וברכת ירושלם שהן מדאורייתא, והחרוז האחרון הוא נגד ברכת הכוס.

והנה הזמר הזה אף שאינו מדבר מענייני שבת, אין אומרים אותו בחול, לפי שאין פנאי לזה בימי המעשה, אך ביום טוב יש לאמרו כמו בשבת (עבודת ישראל 205).

ביום השבת אומרים הזמירות:

ברוך אדני יום יום יעמס לנו ישע ופדיום וכו' (שמעון בר יצחק);

ברוך אל עליון אשר נתן מנוחה (ברוך חזק);

יום זה מכובד מכל ימים (ישראל נאגארה);

יום שבתון אין לשכוח זכרו כריח הניחוח (יהודה הלוי);

כי אשמרה שבת אל ישמרני (אברהם בן עזרא);

שמרו שבתותי (שלמה בן גבירול);

דרור יקרא לבן עם בת (דונש בן לברט הלוי);

שבת היום לה' (שמואל הנגיד).

יה ריבון עלם וצור משלו אכלנו כמו בליל שבת.

זמירות במוצאי שבת
ז"ל רש"י:

מה שאומרים זמירות במוצ"ש מנהג יפה וכשר הוא, דומה לבני מדינה המלוים להוצאת המלך בקולות ובכנורות ונבלים, כך ישראל מלוים לצאת שבת המלכה בשמחה ושירים, כך נזרקה מפי ר' יוסף טוב עלם (סדור רש"י סי' תקל"ד).

ובס' אור זרוע ח"ב סי' צ"ה כתב:

ראיתי בתשובות הגאונים וכמדומה לי שהייתה תשובת רבנו יוסף טוב עלם זצ"ל שנשאל על מה שאנו במלכותנו בארץ כנען ((slavonia נוהגים לומר הבדלות ופיוטים שנתפייטו על אליהו ז"ל במוצ"ש, אם המנהג כשר או לא, והשיב דודאי מנהג כשר הוא, שמכבדין השבת ביציאתה כבני אדם המלוים את המלך. ומזמרים הזמירות: אליהו הנביא לפני הבדלה.

(ע"ע אליהו הנביא)

אחר הבדלה אומרים

המבדיל בין קודש לחול, חטאתנו ימחול,
זרענו וכספנו ירבה כחול וכוכבים בלילה וכו'.

וחתום בראשי חרוזים יצחק הקטן והוא ר' יצחק אבן גיאת.
בנוסחא הישנה ליתא "וכוכבים בלילה", רק "נפשי אויתיך בלילה" וכו' (עי' מרדכי סוף יומא ומחזור ויטרי 116).

ואומרים התפילה:

ריבון העולמים אב הרחמים והסליחות בסימן טוב ובמזל טוב החל עלינו את ששת ימי המעשה הבאים לקראתנו לשלום חשוכים מכל חטא וכו',

ומקורה בירושלמי (ברכות פרק ה א). והיא תפילת אתה חוננתנו שאומרים בש"ע בברכת אתה חונן, אך הוסיפה עליה דברים רבים (עי' טור או"ח סי' רצ"ח).

יש שמוסיפים כמה זמירות לפני התפילה,

במוצאי יום מנוחה וכו' (יעקב בנוי חזק);
אלוהים יסעדנו (אברהם בן עזרא);
אלי חיש גואלי;
אדיר איום ונורא;
איש חסיד היה בלי מזון ומחיה (ישי בר מרדכי חזק) ונוסד על הספור ממעשיות דרבנו נסים (עי' אוצר מדרשים 324);
אמר ה' ליעקב אל תירא עבדי יעקב על פי א"ב.

אוסף רחב של זמירות – טקסט מלא, ביאורים ומבואות

מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

הערות לערך:
שם המעיר: מי חיבר "המבדיל בין קודש לחול"
הערה: כאן (בערך זה) זו הפעם היחידה שמצאתי שמייחסים את המבדיל בין קודש לחול לרבי יצחק אבן גיאת. בכל המקומות, כולל באתר זה - בקישור הבא http://www.daat.ac.il/daat/shabat/zmirot/motsaey-3.htm מייחסים זאת ליצחק הקטן וזה נחשב כמחבר לא ידוע. אשמח אם ידוע למישהו פרטים נוספים בנושא
מקור ההערה: דוד רוזן

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן