לדף ראשי




שאיסור מלאכה בחול המועד הוא מדרבנן.
הרמב"ן והרשב"א אמרו כי כל מלאכה שאינה לצורך המועד, ואינה דבר האבד, אסורה מהתורה; ואם הוא דבר האבד ואינה לצורך המועד, או שהיא לצורך המועד ואינו דבר האבד - אסור מדרבנן (שלטי הגבורים לאלפסי מ"ק פ"א).
מלאכות המותרות משום דבר האבוד עושים אותן בצנעא ובשנוי (ש"ע או"ח סי' תק"ל וסי' תקמ"ה).

נישואין בחול המועד
אין נושאים נשים במועד, מפני שזמן שמחה הוא, ואין מערבין שמחה בשמחה.
רבה אמר מפני שמניח שמחת הרגל ועוסק בשמחת אשתו.
עולא אמר מפני הטורח.
ר' יצחק נפחא אמר מפני ביטול פריה ורביה (מ"ק ח').
מותר להחזיר גרושתו שאינה שמחה כל כך, ומותר לישא ערב הרגל (שם).
לדברי שמואל מותר לארס אשה בחול המועד שמא יקדמנו אחר, ואין עושים סעודת אירוסין (שם י"ח).
מותר לעשות סעודת מילה וסעודת פדיון הבן שאין לדחותו לאחר זמן.

גילוח וכיבוס
אין מגלחים במועד כדי שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול. קנס על מי שהתרשל ולא התגלח בערב יום טוב. אם היא אנוס לפני הרגל, כגון הבא ממדינת הים, והיוצא מבית האסורים, והמנודה שהתירו לו חכמים - מותרים להסתפר בחול המועד.
אסור לכבס בגדים בחול המועד, פרט לאנוסים כאלה (שם י"ג י"ד).
לשאלת גילוח זקן בחול המועד / אהרון הלוי פיצ'ניק

כתיבה בחול המועד
כתיבה בחול המועד אסורה, אך מותר לכתוב מסמכים הקושרים בקדושי נשים ובגיטין, שוברין שטרי בירורין, גזרות בית דין ואגרות רשות.
מותר לחשב חשבונות, ולסכם הוצאותיו (תוספתא), שיש בזה איבוד ממון. וכן שטרות שכותבים כשמלוים על משכנות (הגהות המרדכי וכלבו).
מותר לקבול על חובותיו בחול המועד.
דנין בין דיני ממונות, בין דיני נפשות וקנסות (ש"ע או"ח סי' תקמ"ה).
מותר לכתוב תשובה על שאלה שאין לעכבה (תשובת הרא"ש כלל כ"ג), ומותר להעתיקה מפני שנחשב דבר האבוד (טור).
אם שמע דבר חידוש מותר לכותבו כדי שלא ישכחו.
אגרות שלום מותר לכתוב, ויש מחמירים וכותבים בשנוי, כגון שכותב השורות בעיגול או שכותב כלאחר יד, ר"ל שתופס הקולמוס בין קמיצה ואגודל.
מהרי"ל כשהיה כותב לבעלי בתים אגרות שלום, התחיל בחרוז להודיעם שכתב בשנוי, כמו:

"מפני ימי הדיצה מכתבי רצוצה בכותבי באגודל וקמיצה"; "מכתב ידי מדולדל, בקרבי קמיצתי לאגודל".

אם כתב לתלמיד חכם, לא היה צריך להודיעו כי יודע הדין (מנהגי מהרי"ל חול המועד).

תפילין בחול המועד
המחבר בש"ע (או"ח סי' ל"א ב) אוסר להניח תפילין בחול המועד וכן מנהג בני ספרד.
האשכנזים נוהגים להניח תפילין בלא ברכה. וכן הורו המרדכי והרא"ש והטור, וכן נהג מהרי"ל.
מנהג ארץ ישראל לא להניח תפילין בחול המועד.

הפטרה
בשבת חול המועד פסח קורין הפטרת העצמות היבשות ביחזקאל (ל"ז) ובשבת חול המועד סוכות קורין במלחמת גוג ומגוג (שם ל"ט).

שאלו לרב האי גאון מה עניין מתים שהחיה יחזקאל בפסח, ומה עניין גוג ומגוג בחג הסוכות, והשיב, כי מסורת בידינו מאבותינו שתחיית המתים תהיה בפסח ומלחמת גוג ומגוג בחג הסוכות (תניא סי' נ"ג).

טעם אחר שמפטירין בפסח בעצמות היבשות מפני שהם היו מיוצאי מצרים בלא זמנם, ובסוכות מפטירין ביום בא גוג, שאותה המפלה היא המגפה הכתובה, הנה יום בא לה' על אותם האומות שמנסה הקב"ה לעתיד שיעשו סוכה (ע"ז ג), והחדלים מלחוג את החג יבא עליהם המגפה, ומסיים "ובזזו את בוזזיהם" (סדור רש"י סי' רכ"ג, ומחזור ויטרי עמוד 443).

בברכות הפטרה בשבת חול המועד פסח אומרים רק מקדש השבת ובחול המועד סוכות אומרים מקדש השבת וישראל והזמנים כמו ביום טוב. הטעם לפי שבחול המועד סוכות חלוקין הימים בקרבנותיהם ולכן גומרין בהם את ההלל, ובחול המועד פסח אין חלוקין, ומדלגים מהם ההלל.

אבלות בחול המועד
אין נוהגים אבלות בחול המועד רק המחויב להתאבל, ואחרים אין קורעים ולא חולצים ולא מברין, אבל יש לקרוע על אדם כשר וחכם אם עומד עליו בשעת יציאת נשמתו (ש"ע או"ח סי' תקמ"ז).
חייב לקרוע במועד על אביו ואמו גם בשמועה רחוקה (משאת בנימין ע"ב).
אין מספידים בחול המועד, אלא תלמיד חכם (יו"ד סי ת"א).
כשאירע אבל בחול המועד מתחיל למנות שבעה ושלושים אחר יום טוב, ובמועד נוהגים אבלות בדברים שבצנעא.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
גדרי "מלאכה" בחול המועד / עזריאל אריאל



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן