לדף ראשי




חרש הוא אדם שאינו שומע ואינו מדבר (חגיגה ב': גטין ע"א).
חרש שוטה וקטן נזכרו לרוב יחד, בשל המשותף להם: שאינם נחשבים בני דעת.
חרש שוטה וקטן אין להם חזקה בחפץ הנמצא אצלם, אין מקחם מקח ואין ממכרם ממכר כי אינם יודעים בטיב משא ומתן.
חרש שוטה וקטן פגיעתם רעה: הם שחבלו פטורין, כי אינם בני אחריות משפטית, ואילו אחרים שחבלו בהם חייבים (ב"ק פ"ח ד).
חרש שוטה וקטן פסולים לעדות (חו"מ סי' כ"ח), ופטורים ממצוות שופר (או"ח סי' תקפ"ט).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
צלילות הדעת בימי הזקנה / שלמה הכהן אבינר




הערות לערך:
שם המעיר: ההלכה לגבי חרש, שוטה וקטן
הערה: 1. למה אינכם מביאים לידיעת הציבור שחרש שאינו מדבר בקולו )ואפילו יודע לדבר בשפת הסימנים) יש לו חתונה אחרת?וכתובה אחרת?

2. על סמך מה נהגתה ההלכה? האם יש אזכור של חרש, שוטה וקטן במקרא?
אשמח לקבל תשובתכם.
תודה
מטי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן