חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

טל ומטר; תפילת גשם; תפילת טל

תפילה הנאמרת בימות הקיץ או בימות החורף

תוכן הערך:
תפילת גשם
תפילת טל
פיוט עתיק לתיקון טל מתקופת יוסי בן יוסי


תפילת גשם
בחורף מוסיפים האשכנזים ב"ברכת השנים" שבשמונה עשרה את המילים "ותן טל ומטר לברכה". תוספת זו נקראת "שאלה" - שאלה ובקשה על המטר.

הוספה זו היא מקבילתה של הזכרת הגשמים "משיב הרוח ומוריד הגשם" הנאמרת בברכת "מחיה המתים" משמיני עצרת ועד פסח. שאילת גשמים, "ותן טל ומטר" בתפילה של חול, מתחילים בזמן מאוחר קצת.

הספרדים מוסיפים ל"ברכת השנים" ברכה ארוכה ומפורטת על הגשם, וזו נוסחה:
בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזּאת. וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטובָה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׂבַּע אֶת הָעולָם כֻּלּו מִטּוּבָךְ. וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכותֶיךָ וּמֵעשֶׁר מַתְּנות יָדֶיךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זו מִכָּל דָּבָר רָע. וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנוּת. וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טובָה וְאַחֲרִית שָׁלום. חוּס וְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵירותֶיהָ. וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצון בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלום. כַּשָּׁנִים הַטּובות לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' , מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:

בארץ ישראל יום השאלה הוא ז' מרחשון, ובחו"ל ביום שישים לתקופת תשרי, 5 בדצמבר אם פברואר אינו מעובר, 6 בדצמבר אם פברואר מעובר.
משנת 2100 יזוז יום התקופה ביום אחד קדימה.

זמן בקשת גשמים בארץ הוא בתחילת החורף. הזכרת גשמים מתחילה בשמיני עצרת ואז נאמרת בתפילת מוסף תפילת הגשם, ואילו בקשת גשמים נדחית בשבועיים, כדי שעולי הרגל שעלו לירושלים לחג הסוכות יספיקו להגיע לבתיהם לפני שיחלו הגשמים.
בחוץ לארץ מבקשים גשמים 60 יום אחרי תקופת החורף. זמן זה אינו מתאים לאקלים המדינות השונות, שהרי במדינות רבות הגשם יורד בקיץ, ואילו בחורף יורד שלג. רבינו אשר ניסה לשנות את הנוהג של זמן בקשת הגשמים בחו"לל, ולהמשיך לבקש גשם עד חג השבועות, אבל הדבר לא עלה בידו. (בית יוסף קיז).

שפעת רביבים / רבי שלמה בן גבירול –
נאמרת אצל יהודי המזרח כפתיחת תפילות גשם בשמיני עצרת

שִׁפְעַת רְבִיבִים יוֹרִיד מִזְּבוּלָיו
לְחַיּוֹת זֶרַע וְלָתֵת פְּרִי יְבוּלָיו
מְטַר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ יוֹרִיד עִם אֲגָלָיו
הֱיוֹת דָּשֵׁן וְשָׁמֵן כָּל פְּרִי עֵץ וְעָלָיו
חִישׁ וּשְׁלַח עֹפֶר טֶרֶם יְנוּסוּן צְלָלָיו
זָכֹר יִזְכֹּר לִי נוֹטֵעַ אֲשָׁלָיו
קוֹמֵם גַּן נָעוּל וּפַרְדֵּס רִמּוֹן שְׁתִילָיו
קִרְיַת חָנָה דָוִד וּמִגְדַּל עֹז חֲיָלָיו
שׁוֹבֵב לְצַוַּאר הַשֵּׁן מְלוּאֵי הוֹד כְּלִילָיו
בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת וְנָהְרוּ כָל הַגּוֹיִם אֵלָיו
אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו

תפילת גשם לשמיני עצרת
פותחים הארון:
ברוך אתה וכו' עד ומושיע ומגן:
אַף בְּרִי אֻתַּת שֵׁם שר מָטָר.
לְהַעֲבִיב וּלְהַעֲנִין לְהָרִיק וּלְהַמְטַר.
מַיִם אִבִּים בָּם גֵּיא לַעֲטַר.
לְבַל יוּעֲצָרוּ בְּנִשְׁיון שְׁטַר.
אֱמוּנִים גְּנון בָּם שׁואֲלֵי מָטָר:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' מָגֵן אַבְרָהָם:

אַתָּה גִבּור לְעולָם אֲדנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהושִׁיעַ:
יַטְרִיחַ לְפַלֵּג מִפֶּלֶג גֶּשֶׁם.
לְמוגֵג פְּנֵי נֶשִׁי בְּצַחות לֶשֶׁם.
מַיִם לְאַדְרָךְ כִּנִּיתָ בְּרֶשֶׁם.
לְהַרְגִיעַ בְּרַעֲפָם לִנְפוּחֵי נֶשֶׁם.
לְהַחֲיות מַזְכִּירִים גְּבוּרות הַגָּשֶׁם:

אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ:

זְכור אָב נִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ כַּמַּיִם.
בֵּרַכְתּו כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם.
גְּנַנְתּו הִצַּלְתּו מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם.
דְּרַשְׁתּו בְּזָרְעו עַל כָּל מָיִם:
בַּעֲבוּרו אַל תִּמְנַע מָיִם:

זְכור הַנּולָד בִּבְשורַת יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם
וְשחְתָּ לְהורו לְשָׁחֲטו לִשְׁפּוךְ דָּמו כַּמַּיִם
זִהֵר גַּם הוּא לִשְׁפּוךְ לֵב כַּמַּיִם
חָפַר וּמָצָא בְּאֵרות מָיִם.
בְּצִדְקו חון חַשְׁרַת מָיִם.

זְכור טָעַן מַקְלו וְעָבַר יַרְדֵּן מַיִם
יִחַד לֵב וְגָל אֶבֶן מִפִּי בְאֵר מַיִם
כְּנֶאֱבַק לו שר בָּלוּל מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם
לָכֵן הִבְטַחְתּו הֱיות עִמּו בָּאֵשׁ וּבַמָּיִם.
בַּעֲבוּרו אַל תִּמְנַע מָיִם.

זְכור מָשׁוּי בְּתֵיבַת גּומֶא מִן הַמַּיִם
נָמוּ דָלה דָלָה וְהִשְׁקָה צאן מַיִם
סְגוּלֶיךָ עֵת צָמְאוּ לְמַּיִם
עַל הַסֶּלַע הָךְ וַיֵּצְאוּ מָיִם.
בְּצִדְקו חון חַשְׁרַת מָיִם.

זְכור פְּקִיד שָׁתות טובֵל חָמֵשׁ טְבִילות בַּמַּיִם
צועֶה וּמַרְחִיץ כַּפָּיו בְּקִדּוּשׁ מַיִם
קורֵא וּמַזֶּה טָהֳרַת מַיִם
רוּחַק מֵעַם פַּחַז כַּמָּיִם.
בַּעֲבוּרו אַל תִּמְנַע מָיִם.

זְכור שְׁנֵים עָשר שְׁבָטִים שֶׁהֶעֱבַרְתָּ בְּגִזְרַת מַיִם
שֶׁהִמְתַּקְתָּ לָמו מְרִירוּת מַיִם
תּולְדותָם נִשְׁפַּךְ דָּמָם עָלֶיךָ כַּמַּיִם
תֵּפֶן כִּי נַפְשֵׁנוּ אָפְפוּ מָיִם.
בְּצִדְקָם חון חַשְׁרַת מָיִם:
חזן - שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמורִיד הַגֶשֶׁם:
לִבְרָכָה וְלא לִקְלָלָה. אמן:
לְחַיִּים וְלא לַמָּוֶת. אמן:
לְשובַע וְלא לְרָזון. אמן:
מכלכל חיים וכו':

תפילת טל
מברכים טל ביום א' של פסח בתפילת מוסף, כי אוצרות טללים נפתחים בו.
פרקי דר"א (פל"ב):
הגיע ליל ה"סדר" וקרא יצחק לעשו בנו הגדול ואמר לו: בני, זה הלילה בכל העולם כולו אומרים בו "הלל", ואוצרות טללים נפתחים בזה הלילה - עשה לי מטעמים, שאני בעודי אברכך.
אמרה רבקה ליעקב בנה: בני, הלילה הזה אוצרות טללים נפתחים בו, העליונים אומרים שירה: הלילה הזה עתידים בניך להיגאל מיד שעבוד, הלילה הזה עתידין לומר שירה - עשה מטעמים לאביך עד שהוא בעודו יברכך.

תפילת טל בנוסח האשכנזים
תפלת טל ליום ראשון של פסח:
אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ:

טַל תֵּן לִִרְצּות אַרְצָךְ.
שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ.
רוב דָגָן וְתִירושׁ בְּהַפְרִיצָךְ.
קומֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ. בְּטַל:

טַל צַוֵּה שָׁנָה טובָה וּמְעֻטֶרֶת.
פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאון וּלְתִפְאֶרֶת.
עִיר כְּסֻּכָּה נותֶרֶת.
שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶרֶת. בְּטַל:

טַל נופֵף
עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה.
מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה.
לְהָאִיר מִתּוךְ חֲשֵׁכָה.
כַּנָה אַחֲרֶיךָ מְשׁוּכָה. בְּטַל:

טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים.
טְעֵם בִּמְאודֶךָ מֻבְחָרִים.
חֲנוּנֶיךָ חַלֵץ מִמַסְגֵרִים.
זִמְרָה נַנְעִים וְקול נָרִים. בְּטַל:

טַל וָשׂובַע
מַלֵּא אֲסָמֵינוּ.
הֲכָעֵת תְּחַדֵּשׁ יָמֵינוּ.
דוד כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵנוּ.
גַּן רָוֶה שִׂימֵנוּ. בְּטַל:

טַל בּו
תְבָרֵךְ מָזון.
בְּמַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזון.
אֲיֻמָה אֲשֶׁר הִסַּעְתָּ כַצּאן.
אָנָא תָּפֵק לָהּ רָצון. בְּטַל:

חזן - שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ
מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמורִיד הַטָּל:

לִבְרָכָה וְלא לִקְלָלָה.
אמן:
לְחַיִּים וְלא לַמָּוֶת. אמן:
לְשׂובַע וְלא לְרָזון. אמן:
מכלכל חיים וכו':

פיוט עתיק לתיקון טל מתקופת יוסי בן יוסי (ארץ ישראל מאה 4-5)
אַבִּיעָהּ זְמִירות / בְּהַגִיעַ עֵת זָמִיר / וּבְזִמְרָה אַעַן:
לֵךְ לְשָׁלום גָשֶׁם.

בּמִפְעֲלות צוּרִי אַבִּיטָה / כִּי נְעִימִים בְּעִתָּם / וּבְנעַם אֲמַלֵל:
בּא בְשָׁלום טָל.

גֶּשֶׁם חָלַף / וּסְתָו עָבַר / (וְהַכּל בְּצִבְיון) נוצַר -
לֵךְ לְשָׁלום גָשֶׁם.

דּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ / בְּגִנַּת דּודִים / וְחָלְפוּ (דְוַיִים) -
בּא בְשָׁלום טָל.

הָאָרֶץ עֻטְּרָה / דָּגָן וְתִירושׁ / וְכָל יְצוּר צווֵחַ:
לֵךְ לְשָׁלום גָשֶׁם.

וּפוסֵחַ עַל (פֶּתַח) פָּתַח מוסרותיו... /
בּא בְשָׁלום טָל.

זָרַע לְזורְעו וְלֶחֶם לְאוכְלו הֵכַנְתָּ בְּצִווּי -
לֵךְ לְשָׁלום גָשֶׁם.

חָלָב לְהורִיד / וְעָסִיס לְהַטִּיף / בְּכָל הַר וְגִבְעָה -
בּא בְשָׁלום טָל.

טפֶּיךָ מָלְאוּ / שִׂיחִים וּמְעָרות / לְסַפֵּק נְפָשׁות -
לֵךְ לְשָׁלום גָשֶׁם.

יַלְדותֶיךָ נִבְרְאוּ / מְרַחֵם מִשַּׁחַר / שָׁמֵן טוב לְשַׁלֵּם -
בָּא בִּשְׁלום טַל.

כּחַ בְּרָקִים / וְצִנּורִי שַׁחַק / עָשׂוּ שְׁלִיחוּתָם -
לֵךְ לְשָׁלום גָשֶׁם.

לְאוגֵר בַּקָּצִיר / גִּדּוּלֵי חָצִיר / בְּלִי זַעַם וְעִצוּם -
בּא בְשָׁלום טָל.

מֵרִיחַ מֵימֶיךָ / נִשֵּׂאתָ שְׁפָלִים / וּמָלְאוּ אֲסָמֶיךָ -
לֵךְ לְשָׁלום גָשֶׁם.

נָעִים שְׂמָחות / וּפְרִי עֵץ הָדָר / עֵת יְעֻדַר בּא בְשָׁלום טָל.


מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
גשם
ברכת גשמים


נושאים קרובים באתר דעת
גשם