לדף ראשי



וייס יעקב (1924-1947)

נולד ב-15 ביולי 1924 בנוביזמקי, בצ'כסלובקיה. הצטרף לבית"ר בגיל 10. בתקופת השואה נסע לבודפשט כדי לנסות לעלות משם ארצה. בהונגריה התחזה לקצין גרמני וכך הציל את חייו וחיי מאות יהודים ממות. ב-1945 הגיע ארצה באניית מעפילים אשר נתפסה על-ידי הבריטים ונוסעיה
נשלחו למחנה המעצר בעתלית. עם שחרור המעפילים על-ידי הפלמ"ח (9 באוקטובר 1945) עבר לנתניה וכעבור זמן קצר הצטרף לאצ"ל. בהתקפה על כלא-עכו, ב-4 במאי
1947, השתתף בחוליית החסימה בפיקודו של אבשלום חביב. מאחר ולא שמעו את אות הנסיגה, המשיכו בקרב עם שאזלה התחמושת ואז נלקחו בשבי. כשלושה שבועת לאחר מכן, הובאו השלושה בפני בית-הדין הצבאי בירושלים. הם לא הכירו בבית-הדין לשפוט אותם ודרשו שינהגו בהם כבשבויים. לפני מתן פסק-הדין, קרה יעקב וייס הצהרה, שבה נאמר, בין היתר:

[...] כל מה שאתם עושים בארץ זו בלתי חוקי הוא. שלטונכם הוא בלתי חוק; "בתי-הדין" שלכם הם בלתי חוקיים. חוקיכם הנם בלתי חוקיים; ועצם הימצאותכם כאן היא בלתי חוקית. הארץ הזאת ארצנו היא. מה לכם ולמולדתנו? [...]
את רוח ההתנגדות העברית לא זו בלבד שלא הצלחתם לשבור, אלא להיפך: לנגד עיניכם, על אף הגרדום ואולי הודות לגרדום, היא הולכת וגוברת...

ב-16 ביוני 1947 נידונו אבשלום חביב, יעקב וייס ומאיר נקר למוות בתלייה, וב-29 ביולי הועלו השלושה לגרדום בכלא עכו.

שם המעיר: פרופסור יהושע פלג
הערה: יעקוב וייס למד אתי בגימנסיה העברית באונגוואר (ובצ'כית אוז'הורוד). משום מה ישנה טעות בכל תולדות חייו לגבי הגימנסיה שבה הוא עשה את בחינת הבגרות. כארבע שנים ישבתי אתו בכיתה, וכן היה חבר בית"ר שבו אני חונכתי מילדותי. אבי אשר ברוק סיגמונד בלועזית היה סגן המפקד של תנועת הנוער, וכן היה אחד המנהיגים של התנועה הרביזיוניסטית. ז'בוטינסקי אף ביקר בביתנו בפסח כאשר ביקר בעיר עדיין תחת שלטון צ'כי. מספר חברים שלמדו יחד אתו עדיין בחיים ופזורים בארץ שיכולים גם להעיד בנכונות דברי, וביניהם מרדכי ברקאי, יהודית ברגר-גליק, צבי קדרי (לשעבר רקטור בר-אילן) ועוד אחרים. יעשה חסד לזכרו של חברנו יעקב וייס אם הטעות לגבי גמר למודיו יתוקן, והיא הגימנסיה העברית באונגוואר(אוז'הורוד).




הערות לערך:
שם המעיר: מרדכי ראובני
הערה: הכרתי את יעקב (אימי) בבודפשט. עסקנו בהברחת יהודים לרומניה. נתפסתי ונשלחתי למחנה עבודה. לאחר המלחמה הגעתי לבארי, ביום, ש"עלית קסטנר" הגיעה. שם נפגשנו מחדש. הצלחתי לבוא הביתה איתם. מעתלית ברחתי בעזרת יעקב, 8 ימים לפני פעןלת הפלמ"ח.

שם המעיר: מרדכי ראובני
הערה: יעקב נשאר בעתלית גם לאחר שחרור כמעט כל "עלית קסטנר", כי בהיותו בית"רי, לא קיבל סרטיפיקט...

שם המעיר: מרדכי ראובני
הערה: 1. עסקתי עם יעקב (אימי) בהברחת יהודים לרומניה עד מאי 1945. נתפסתי ונשלחתי למחנה עבודה. יעקב ומ"מ נציב בית"ר, מתתיהו (טיבי) רוזנברגר צורפו ל-"עלית קסטנר". יותר, משנה לאחר זאת נפגשנו שוב בבארי, כאשר הרכבת של קסטנר הגיעה לשם.
2. האוניה, בה עלינו, לא נתפסה על-ידי הבריטים, מסיבה פשוטה. זאת היתה ספינה נושאת צבא, בשם Ville d'Oran , שהפליגה מטרנאו, איתה הגענו בבוקר יום הראשון של ראש השנה תש"ה.לנמל חיפה. בעזרת יעקב ברחתי מעתלית, שמונה ימים לפני שחרור יתר חברי לצרה ע"י הפלמ"ח.
3.הרוב הגדול של "עלית קסטנר@ שוחרר במהירות, כי הם קיבלו סרטיפיקט. נשארו במחנה הבית"רים שביניהם וכאלה,כמוני,שההתגנבו לאוניה בטרנטו.

4. גימנסיה עיברית אחת היתה באוירופה - במוקצ'בו,
לא באוז'חורוד.
מקור ההערה: ידע אישי ביותר.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן