לדף ראשי



נולד ב-18 ביוני 1926 בחיפה והתחנך בירושלים. בהיותו בבית-הספר התיכון הצטרף לאצ"ל. משסיים את לימודיו, שירת שנה בפלמ"ח וזאת כתנאי להמשך לימודיו באוניברסיטה (על-פי החלטת המוסדות הלאומיים היה על כל מסיים בית-ספר תיכון להתגייס ל"שנת שירות" - לעבוד שנה אחת בעבודה חקלאית באחד הקיבוצים או לשרת בפלמ"ח). כשחזר לירושלים, נרשם לאוניברסיטה העברית בפקולטה למדעי הרוח וחידש את פעילותו באצ"ל. חביב השתתף בפעולות רבות, ביניהן ההתקפה על מועדון הקצינים הבריטים ("בית גולדשמיד") ששכן בתוך אזור הביטחון המוגן.
בפריצה לכלא עכו הוטל על חביב לפקד על חוליית חסימה, בה השתתפו גם יעקב וייס ומאיר נקר. מאחר ולא שמעו את אות הנסיגה, המשיכו בקרב עם שאזלה התחמושת ואז נלקחו בשבי. כשלושה שבועת לאחר מכן, הובאו השלושה בפני בית-הדין הצבאי בירושלים. הם לא הכירו בבית-הדין לשפוט אותם ודרשו שינהגו בהם כבשבויים. לפני מתן פסק-הדין, קרא אבשלום חביב הצהרה, שבה נאמר, בין היתר:

תמהים אתם כיצד זה אירע שהיהודים הללו שחשבתם אותם לפחדנים, שהיו לקורבן שחיטות במשך דורות, התקוממו נגד שלטונכם, נלחמים בצבאותיכם ובעמדם בצל המוות - בזים למוות? ...
אתם, עריצים בריטים, לעולם לא תבינו לנפשו של האדם החופשי ההולך לקראת המוות, כפי שהלכו גרונר וחבריו - מתוך שירה הבוקעת מלבו המאמין והאוהב...

ב-16 ביוני 1947 נידונו אבשלום חביב, יעקב וייס ומאיר נקר למוות בתלייה, וב-29 ביולי הועלו השלושה לגרדום בכלא עכו.
נתחברו עליו 2 ספרים: '4 צעדים למוות' ו'החרב והפרח'. שני רחובות נקראו על שמו, בירושלים ובתל אביב. קברו בצפת, ליד חבריו שנתלו עמו.




יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן