לדף ראשי




השכלה תיכונית קנה בווארשה ואילו בתורת- הרפואה השתלם בברלין ובפאריז. לימים היה מסכם את אשר נתנה לו השכלתו זו: אצל הגרמנים למדתי את אורח המחקר הקפדני והמדוייק; בבירת צרפת ספגתי את שאר-הרוח, המעוף והדמיון היוצר. ואמנם את שני סוגי התכונות הללו, המנוגדות כביכול, תמצאו בכלל יצירתו העשירה. הוא היה חוקר ומשורר, מחנך קפדן המרבה בסטאטיסטיקות וסופר עתיר דמיון.

קורצ'אק גדל ובגר בתקופה של התעוררות ההכרה המהפכנית ברוסיה הצארית ובפולין ששאפה להשתחרר מן השיעבוד ולהסיר מעצמה את העול של השלטון הרוסי הריאקציוני.

בשנות המעבר מהמאה הי"ט אל המאה העשרים, כשהניהיליזם והספק כרסמו בלב רבים והטביעו את חותמם על חיי הרוח והספרות - באותן השנים נטה קורצ'אק (שאף הוא טעם את טעמו המר של הסקפטיציזם) למחנה של הסוציאליזם הפולני ועמד תחת השפעתם של הוגי-דעות וסופרים כבז'וזובסקי, נלקובסקי ולודביק קשיביצקי. הוא הולך אל משכנות העוני, אל רובעי הפועלים ומעמיק קשריו עם חוגי האינטליגנציה הסוציאליסטית. כל מקום, ששם גדולה הדלות ורב הניצול, הוא מקום שירותו של בן-טובים זה, שניתק את קשריו עם הטרקלין של ילדותו. השותפות עם הנרדפים והנדכאים היא שהביאתהו אל עולמם של הילדים. כל השאיפה לשנות את פני העולם והדריכות הלוחמת לקראת מימוש שאיפתו - אלה הם שהביאוהו אל הילד החולה, העזוב, היתום.

הוא נטש את הזירה של פעילות ציבורית נרחבה ושל מלחמה פוליטית כדי לשקע את כל כשרונותיו ואת יכולתו היוצרת בבית-החולים ובבית-היתומים. לא ארכו הימים ומסגרת פעולתו נצטמצמה עוד יותר: נטש את שדה- הספרות, שבו עשה יחד עם חבריו מאנשי "פולין-הצעירה", זנח את הרפואה, שניבאו לו עתיד מזהיר בתחומה - והתמכר כולו לילדי העוני, לילד היהודי, הפרוליטארי, העזוב.

צעדיו הראשונים כרופא צעיר ומצליח, שחזר מהשתלמותו בבירות אירופה, עשויים היו לסחרר את ראשו. מבתי-עשירים רבים היו פונים אליו ומזמינים אותו בכל מקרה של מיחוש אצל בני-תפנוקים. עליה מהירה וביסוס כלכלי היו מובטחות לו. אך דווקא הפגישה עם העושר, הנוחיות, השובע, שאינו יודע בושה - הללו המרידוהו. מימי פעולתו בחוגים של תלמידים וסטודנטים זכר את שכונות העוני והעזובה; לשם פנה, איפוא, להציע את שירותו. בזכותו וביזמתו קם בית-החולים הציבורי הראשון לילדי-העוני היהודים בווארשה. ובשנת 1908 הוקם בית-היתומים הנודע שברחוב קרוכמאלנה, שקורצ'אק היה ממייסדיו ועל משמרתו נשאר עד ליום בו הוגלה עם חניכיו אל מחנה-ההשמדה בטרבלינקה.

להגנת ציבור ילדים זה, ילדי בית-היתומים שברחוב קרוכמאלנה, מוכן היה להקדיש את הכול, במאמצים על-אנושיים, כשהוא עצמו רעב, תשוש וחולה, התרוצץ קורצ'אק בימי שלטון הנאצים כדי להבטיח לילדיו את האספקה, את הבגד ואת חומרי ההסקה הדרושים. דומה למען להתגרות בשלטון הנאצי הכול-יכול, נשא את מדי הרופא-הקולונל של הצבא הפולני וסירב לענוד את הסרט שנתכוון להשפיל את היהודים. הופעתו התקיפה והתמהונית הבטיחה לו עזרה מצד היהודים והיענות מצד שלטונות- הכיבוש במשך חודשים.

בימי השלטון הנאצי, כאשר ירדו על גיטו ווארשה היגון וההשפלה, הלך הדוקטור, והוא עייף וחולה, גם לבתי-ילדים אחרים, לייעץ ולהדריך. לדברו ציפו רופאים ומחנכים והוא אחד הבודדים, היודע לסכם בלי רחמים את סיכומי הגיטו המתעוות. עדות אחת מספרת, כי בשנת 1942, כאשר חדר הרעב לבתי-הילדים בגיטו, והמוות ניצב על הסף - הוא היחידי הרהיב עוז בנפשו להחליט, את אשר לא העיזו האחרים, (אם כי הבינו שאין עוד מוצא אחר): הוא פקד למנוע מפי תינוקות את מעט האוכל שנותר ולהשאירו לילדים הגדולים יותר, שלהם נשארה עוד התקווה לעבור את ימי-המצוקה ולהישאר בחיים. לכך חייבה את קורצ'אק, לעת צרה, אהבתו העמוקה לילד.

קורצ'אק חלם על עליה לארץ-ישראל. הוא חלם, שיעלה ארצה, ישתקע לשנה אחת בירושלים, ילמד עברית מתוך ספרי התנ"ך ואחר יקבע את מושבו הקבוע בכפר הקיבוצי. החלום לא נתקיים.

מאמרים על יאנוש קורצ'אק
במחיצתם של יאנוש קורצ'אק וסטפניה וילצ'ינסקה / יעקב צוק
על יאנוש קורצ'אק / משה זילברטל
דמותו של יאנוש קורצ'אק / ארנה פרידמן-דילר
הדוקטור בחיי יום יום / יוסף ארנון
מקומו של קורצ'אק במחשבה החינוכית / פרופ' צ. קורצוייל
עצותיי שלי - פינת מחנך ברדיו הפולני / יאנוש קורצ'ק - כתבים פדגוגיים
תפילת יום הכיפורים בבית היתומים של יאנוש קורצ'ק / מיכאל זילברברג, יומן ורשה
קורצ'אק - האדם והמחנך / שבח אדן



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן