לדף ראשי



ב-26 ביולי 1938 נשלח יעקב רז לעיר העתיקה בירושלים, מחופש לערבי ונושא על גבו סל ירקות ובו מוקש. מפקדיו של רז, שתכננו את הפעולה זמן-מה מראש, לא שמו לב לעובדה, שבאותו יום הכריזו הערבים שביתה כללית בעקבות ההתקפות הרצופות של האצ"ל בירושלים ובמקומות אחרים בארץ. וכך קרה שכאשר הניח יעקב רז את הסל ליד אחת החנויות שדלתותיה היו נעולות, עורר הדבר את חשדם של הערבים. הם הפכו את הסל וכאשר מצאו בתוכו את המוקש, התנפלו על רז ודקרו אותו בסכינים בכל חלקי גופו. כאשר חשבוהו למת, הניחו אותו שותת דם וברחו מן המקום. אולם יעקב רז לא מת מן הדקירות, והמשטרה שהוזעקה למקום, העבירה אותו לבית-החולים הממשלתי. למרות מצבו הקשה, נחקר יעקב רז על-ידי הבולשת הבריטית בכל תקופת שהותו בבית-החולים. במשך שבועיים נאבק על חייו, וכאשר הרגיש כי כוחותיו הולכים וכלים, חשש שמא לא יוכל לעמוד יותר בחקירות. כדי למנוע מצב בו לא ישלוט עוד בעצמו ויגלה את סודות המחתרת, הסיר מעליו את התחבושות שכיסו את גופו, וכעבור זמן קצר מת מאיבוד דם.
יעקב רז היה החלל הראשון בפעולות התקפה של האצ"ל והגבורה שגילה בחייו ובמיוחד במותו, הפכה אותו לסמל, עליו התחנכו במשך שנים דורות של צעירים. יעקב ראס (רז) נולד בשנת 1919 באפגניסטן ובהיותו בן עשר, עלתה משפחתו לארץ-ישראל והתגוררה בשכונת הבוכרים בירושלים. היה זה בעיצומם של פרעות תרפ"ח, אשר הטביעו את חותמם על הילד יעקב. בגיל צעיר הצטרף לתנועת בית"ר, ואחר כך לשורות המחתרת. מחמת המצב הכלכלי הקשה ששרר בבית, הוא לא סיים את לימודיו היסודיים ובגיל צעיר יצא לעבוד כדי לעזור לפרנסת המשפחה. עקב שליטתו בשפה הערבית, נשלח יעקב רז לפעולות-תגובה מיוחדות בלב העורף הערבי ובאחת מהן, כאמור, מצא את מותו.



הערות לערך:
שם המעיר: כהן רות (אחיינית)
הערה: ברצוני לציין שמקום קבורתו לא נודע אך ע"י הר הזיתים יש גל עד ליעקב ולעוד לוחם. כמו כן יעקב אחימאיר שדרן הרדיו והטלוויזיה סיפר שהוא נקרא ע"ש יעקב רז.אורי צבי גרינברג כתב שיר הלל על גבורתו של דודי יעקב.לצערי כל אחיו ואחיותיו נפטרו בגלל גילם ורצף חייהם.יתר האחים שינו שם משפחה לפני קום המדינה כי הבריטים חיפשו אותם .
מקור ההערה: ידע ממקור ראשוני אבי ז"ל היה אחיו(מרדכי (רז) רייז)

שם המעיר: שמעון מרמלשטיין
הערה: אני אחיין של יעקב רז. אימי שרה רז היא אחותו.
לא שמעתי שדודי שינו את שמם. הם היו תריסר אחים ואחיות משתי אמהות (שהיו אחיות, כשבת שבע נפטרה, נשא סבי את אחותה הצעירה מזל). סבי שמעון רז קרא לשלושת ילדיו הראשונים אברהם יצחק ויעקב. כמו כן היו משה, יהודה, רבקה, יפה, אסתר, שרה, רחל ...
יפה רז , אחותו של יעקב נהרגה מצליפת כדור ליגיונר במלחמת השחרור.
אכן, יעקב אחי מאיר קרוי על שם יעקב רז. אימי דיברה איתו ואימתה זאת. בזמנו קראו לילדים בשמו. הרופא של הצוללת דקר, יעקב מאור ז"ל, נקרא גם הוא על שם דודי. אצ"ג הקדיש ליעקב מספר שירים.

שם המעיר: שלמה וקנין
הערה: בימים אלה אני עוסק בעריכה והכנה לדפוס של ספר שכתב אבי ז"ל , אחד הפרקים מתייחס לזכרונותיו מהמחתרת. אחד מהמקרים המתוארים מתיחס לרז יעקב הי"ד. כדי ללמוד אודותיו חיפשתי באינטרנט ומצאתי את האמור כאן. לפי סיפורו של אבי, ועקנין יעקב שהיה מילדי הרובע הדברים נראים קצת אחרת, להלן הקטע שכתב אבי ז"ל ככתבם וכלשונם:
-----------------------------------

ביולי 1938 הייתי מועמד להוביל פצצה מוסווית בסל ירקות לשוק השרשרת שברובע במשימת פיגוע בכנופיות המופתי חג' אמין אל חוסיני. נבחרתי לתפקיד זה מאחר וכבן הרובע הכרתי היטב את הרובע על סימטאותיו ושלטתי בשפה הערבית המדוברת כך שיכלתי להתחזות באמצעות תחפושת לערבי ולהשתלב בין תושביו ללא קושי. בסופו של דבר החליטו מפקדי שלא להציב אותי למשימה מאחר שהיתי טירון באצ"ל ולדעתו עדיין לא הייתי בשל לפעילות מבצעית מסוג כזה. לפעולה נשלח חברי מתנועת בית"ר יעקב רז .

יעקוב ז"ל התחזה לסבל ערבי לקח על כתפו סל קש מלא בירקות שביניהם הוטמן מוקש, הוא צעד לאור לאורך סימטאות העיר עד שעורר חשד אצל אחד מהשבאב, הללו הפכו הסל שעל כתפיו ושפכו את הפרות והירקות על המרצפות, ואז נתגלה המוקש, יעקב רז ניסה לברוח, אך השבאב רדפו אחריו כשבידיהם סכינים שלופות, עד שבשוק חאן זית, הדביקו אותו, שם הוא נדקר בשבריות ובסכינים בכל חלקי גופו. המשטרה הבריטית זיהתה את הפצוע והעבירה אותו כשהוא מתבוסס בדמו לאשפוז ולחקירה בבית החולים הממשלתי במגרש הרוסים . כדי להיות נאמן לעצמו ושליחותו שם קץ לחייו, פתח תפרי פצעיו ולאחר יסורים קשים נפח נשמתו, הי"ד.

הכרתי את יעקב רז הי"ד באופן אישי, בחור צנוע היה, נעים הליכות תמיד התפאר והתגאה בתלבושת של חניכי בית"ר. דבר מותו עטף את שורות הארגון, וכל מכיריו באבל כבוד, ובתחושה שנשמתו יצאה בטהרת השתיקה, הי"ד.
------------------------------------
לדעתי אין כאן סתירה אלה השלמה. יהיה אשר יהיה הסיפור המדויק,חשוב לעלות אירועי גבורה אלה ולהעבירם לדור הצעיר שידע להעריך את מחיר קיומה של המדינה.

אשמח לדעת מקרור המידע שעמד לרשותך בכתיבת ערך זה, אולי אלמד ממנו על סביבת פעילותו של אבי.
בברכה
ובתודה


מקור ההערה: זיכרונות של אבי

שם המעיר: שמעון מרמלשטיין
הערה: במצודת זאב ישנם מספר עותקים של הספר שנכתב לזכרו יעקב רז. כולל תולדות חייו. רגעי פציעתו ומותו. וכולל שירים שהקדיש לו אצ"ג. מה שכתבו שם הוא מה שארע במדויק. בעקבות תחקיר מקיף ועדויות מפקדי אצ"ל. ובעקבות עדווית בני המשפחה.
אימי הייתה בת חמש וראתה אותו יוצא לפעולה האחרונה שלו. מה פתאום התחפשת לערבי? היא שאלה אותו. הוא ענה לה, עכשיו פורים. אבל פורים היה כבר . היא התעקשה . ששש... הוא עשה לה. שלא תעורר מהומה ואימי שתקה. אך תמיד זכרה.

שם המעיר: בלור (בלוריה) זר שבתאי
הערה: אני אחיינית של יעקב רז. אימי- מיכל רז התחתנה עם יעקב זר. אימי הייתה הבת הבכורה של שמעון ובת שבע. עלינו לארץ מאפגניסטן ב-1951 ולא הספקתי להכיר את יעקב, אבל ידענו את סיפור חייו ויש לנו ספר על יעקב, חייו וגבורתו בשם "יעקב רז חייל בר כבוד".
מקור ההערה: ידע אישי מאימי מיכל ואחותה רחל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן