לדף ראשי



רבי מנחם נחום מטשרנוביל נולד בשנת ת"צ (1730), לאביו רבי צבי בן רבי נחום גאון בגארינסק (פלך וואלין). בעודנו ילד נתייתם מאביו, ובחינוכו טיפל דודו רבי נחום, אחי אביו. דודו הכיר בכשרונותיו המעולים של הנער ושלחו ללמוד תורה באחת הישיבות המהוללות בליטא, בה הצטיין ביותר והיה בין בחירי התלמידים. כשהתבגר ונשא אישה התפרנס ממלמדות, שאפשרה לו גם להקדיש מעתותיו לתורה, להרחיב את ידיעותיו ולקנות בה שלמות. רבי נחום לא מצא את סיפוקו בלמוד הנגלה, נפשו נמשכה אחר תורת הרז. התעמק בקבלת האר"י ותלמידיו, ואף התחיל לנהוג כמותם בחיים, בענויי גופו ובסיגופיו.

כשנתפרסם הבעש"ט, ושיטתו החדשה נודעה ברבים, נסע למיזבוז' בכדי לתהות על קנקנו של המורה החדש. מאז בקורו הראשון הפך לתלמידו, ועם פטירת המורה קיבל עליו את מרות המגיד ממזריטש.

הצדיק רבי מנחם נחום נקרא בשם טברסקי. על מקור השם מספרים חסידים סיפור זה: בתקופתו חייבה ממשלת רוסיה את נתיניה לקבוע לעצמם שמות משפחה. בשעה שבאו נציגי השלטון לביתו של ר' נחום זצ"ל לבחור לו שם משפחה היה מכוון ליבו לטבריה הקדושה, שבה נטעו תלמידי המגיד ממזריטש ובראשם רבי מנדיל מוויטבסק ז"ל, את אילן החסידות בארץ ישראל, והמגיד מטשרנוביל כינה עצמו על שם המרכז החסידי החדש "טברסקי".

רבי נחום ניחן בכשרון דרשני מובהק, והוא העמידו לשרות התנועה החסידית להפיץ את רעיונותיה ברבים. סובב בערים ובכפרים, ובנועם מדברותיו והליכותיו בקדושה רכש לבבות לתורת הבעש"ט. בנסיעותיו אלה שם לבו גם למצבם הכלכלי והרוחני של אחינו, ובמיטב יכולתו עשה לתיקונן ושיפורן.

צדיקי דורו המפורסמים העריצוהו מאוד.
ר' לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל כותב על המגיד מטשרנוביל בהסכמתו לספרו "מאור עינים": "איש אלקי מהי מנחם נחום מק"ק טשרנוביל, שיפוצו מעיינות חכמתו".
הקדוש ר' משולם זוסיה מאניפולי כתב עליו: "הרב המפורסם... הישיש איש אלקי מה' מנחם נחום מטשרנוביל".

על אף היותו עני מרוד עסק תמיד בצדקה ואת פרוטותיו האחרונות הוציא לעניים ובייחוד למצוות פדיון שבויים, בה דבק דבקות יתירה. גם בשמשו כרב בקהילת טשרנוביל חי בעוני, אולם תמימותו, ענוותנותו ויחסו הנפשי לזולת שימשו מופת לרבים. ביום י"א מרחשוון שנת תקנ"ח (1797) נפטר רבי נחום בטשרנוביל, ושם מנוחתו כבוד.

עוד באותה שנה הופיע בברדיטשוב ספרו הקטן "ישמח לב", ובסלאויטא ספרו הגדול "מאור עינים", שעשה רושם רב בעולם החסידות.

את מקומו ירש בנו רבי מרדכי, יוצר שושלת טשרנוביל המפוארה.

הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב




הערות לערך:
שם המעיר: אסתי שדיאור
הערה: למיטב ידיעתי, הצווים שניתנו ליהודי רוסיה על אימוץ שמות-משפחה קבועים ניתנו בשנת 1804, ולאחר מכן שוב בשנת 1835. היה זה לאחר פטירתו של ר' מנחם נחום מטשרנוביל, בשנת 1797. אשר על כן, אם מדובר באימוץ של שם-משפחה בעקבות צו של ממשלת רוסיה, לא ייתכן כי מדובר בר' מנחם נחום מטשרנוביל, כי אם בבנו, ר' מרדכי מטשרנוביל.
אסמכתא לדברים מצאתי בספר "החסידים הראשונים ביישוב בארץ ישראל" מאת מאיר יזרעאלי(עמ' 42): "רבי מרדכי, המגיד מטרשנוביל) נפטר תקצ"ג), כממונה על ההכנסות לטובת כוללי ארץ-ישראל, העביר סכומים גדולים לאנשי טבריה (ומקן השם טבריה שאימץ לעצמו בית טשרנוביל).

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן