לדף ראשי



רבי ברוך, אחיו הצעיר של רבי משה חיים אפרים מסדילקוב. נולד במיזבוז' בשנת תקי"ז (1757). בהיותו בן שלוש נפטר סבו הבעש"ט, והוא זכה ליהנות מאורו אך מעט. בכל זאת זכה להערצת המוני החסידים, ואף אנשי מעלה, ובתוכם גדולי התלמידים של הבעש"ט ורבי התנועה, כיבדוהו והוקירוהו, אם כי הוא הרשה לעצמו לעתים לחלוק על דרכיהם וללעוג למעשיהם והליכותיהם. אגדות רבות נתחברו מסביב לאישיותו.

אחר פטירת הבעש"ט בילה רבי ברוך זמן מועט בחצר המגיד במזריטש, ואת עיקר חינוכו קיבל באוסטראה, אצל רבי פנחס מקוריץ. בשנת תק"מ בערך התיישב בטולטשין ולפי דרישת חסידים התחיל לנהוג באדמורו"ת. מהר יצא שמו לתהילה ואלפי מעריצים, מקרוב ומרחוק, התדפקו על דלתות ביתו. מטולטשין עבר רבי ברוך למזבוז' בה ישב עד יומו האחרון.

רבי ברוך היה קשור באדיקות יתירה לשיטת סבו, ולא סבל כל סטייה ממנה, מכאן התנגדותו החריפה לרבי שניאור זלמן מלאדי, שבספרו "תניא" מצא רעיונות חדשים שלא הלמו לדעתו את משנת סבו.

רבי ברוך נהג את נשיאותו ברמה, וראה את החסידות כמלכותו. הוא אהב רווחה ובדיחות-דעת, וזמן מה חי בחצרו הבדחן והליצן הנודע הירשל מאוסטרופולי. בחוליו סירב לשאול בעצת רופאים ולהשתמש בתרופות. נפטר ביום י"ח כסלו חקע"א (1810).

מדבריו ותורותיו מפוזרים בספרים רבים, שכונסו אחר מותו בספר "בוצינא דנהורא" (לבוב תר"מ).


הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן