חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מהר"מ מרוטנבורג

תולדות חייו של מהר"ם [=מורנו הרב רבי מאיר] מרוטנבורג, מגדולי הפוסקים במאה ה-13

ר' מאיר בר' ברוך נולד בוירמייזא בשנת ד"א תתקע"ה (1215). רוב ימיו ישב בעיר רוטנבורג ומישיבתו הגדולה שלח לתפוצות רבות את תשובותיו. בשנות חייו האחרונות, עד פטירתו בשנת 1293 היה במאסר במבצר אנזיסהיים שבאלזס בפקודת הקיסר הגרמני רודולף באשמת נסיונו לעזוב את גרמניה ולעלות לארץ ישראל.

ידוע לנו מעט על תקופת מעצרו של רבי מאיר מרוטנבורג. סיבת מעצרו: מהר"ם התכוון לעזוב את גרמניה, הוא וכל בני ביתו. בגבול הדרומי, בארץ לומברדיה, המתין ליהודים אחרים שרצו להצטרף אליו. משומד הכיר את מהר"ם והלשין עליו. מהר"ם נעצר ביום ד' תמוז שנת מ"ו לאלף החמישי 1286 באשמת בריחה מגרמניה וארגון בריחה המונית.

כשבע שנים נשאר מהר"ם במעצר. נעשו מאמצים רבים לשחרר את מהר"ם והקהילות היהודיות היו מוכנות לשלם ממון רב עבור שחרור רבם הגדול. מהר"ם לא הסכים שישלמו עבורו סכומים גבוהים, אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן", גיטין מה, א).
מהר"ם מרוטנבורג ישב בבית המעצר בעיר אנזיסהיים ובעיר ווסרבורג. על ידי מעצר-בית מנעו ראשי השלטון ממהר"ם לעזוב את גרמניה וענשו אותו על ניסיון הבריחה, אך מאידך נתנו לו אפשרות מוגבלת לשמור קשר עם היהודים בגרמניה וכך קוו ראשי השלטון למנוע בריחה המונית של יהודים.

ההנהגה היהודית בהנהגתו של תלמיד מהר"ם, רבינו אשר, הרא"ש, המשיכה במשא ומתן עם ראשי השלטון על תנאיי השחרור וגובה דמי הפדיון, אך באמצע המשא ומתן נפטר מהר"ם, ביום י"ט אייר ה' אלפים נ"ג [1293].

רק אחרי שבע שנים הגיע מהר"ם מרוטנבורג לקבורה בבית הקברות העתיק בקהילה וורמייזה. ר' אלכסנדר זיסקינד ווימפן מפפד"מ שילם סכום גדול עבור הבאת מהר"ם לקבורה וזכה להיקבר על יד מהר"ם. הקברים והמצבות של מהר"ם מרוטנבורג ור' אלכסנדר זיסקינד נשארו שלמים עד היום הזה.

על מצבתו של מהר"ם חרוט:
ציון הלז לראש מרנא ורבנא מאיר בן הרב ברוך אשר תפשו מלך רומי בארבעה ימים לר"ח תמוז שנת ארבעים ושש לאלף השישי ונפטר בתפיסה י"ט באייר שנת חמישים ושלש ולא נתן לקבורה עד ארבעה ימים לירח אדר שנת שישים לאלף השישי.
כל שנות המעצר המשיך מהר"ם בלימוד, כתב חידושי תורה וענה לשאלות שהופנו אליו. אחד מתלמידיו פנה אליו בדיני ממונות ובקש לנמק את הדין על כל צדדיו
"לכן התחל תשובתך מעבר פסק דין ובאר צדדים וצדי צדדים, וצורנו יוציאך מכלאך, שלומך יאריך לעד... ועליך אין לפקפק ולהרהר כי כל מה שתפסוק פסוק וחתום ותו לא מידי".
בתקופת מעצרו סדר לפני תלמידו ר' שמשון בר' צדוק את ספר התשבץ שתכנו ענייני הלכה ומנהגים שונים. גם ר' מאיר הכהן - בעל הגהות מימוניות למשנה תורה של הרמב"ם - נמנה על תלמידיו הנאמנים שהוציאו לאור את רוב תשובותיו, העתיקו מה שמצאו בכתביו והכניסו תוך עבודת ההעתקה פסקים ומנהגים שונים מחכמי צרפת ואשכנז לתוך תשובותיו ופסקיו.

כך נוכל למצוא אצל המהר"מ אוצר בלום של רשימות שונות מפסקי הרגמ"ה ורש"י, רשב"ם ור"ת, ראב"ן ור"י הזקן, ר' יואל ובנו הראבי"ה.

יצירתו הרוחנית:
1. תוספות למסכתות שמהן הגיעו אלינו תוספות למס' יומא והן התוספות שלנו על מסכת זו המודפסים בש"ס וילנא.
2. פירוש למשניות סדר זרעים וטהרות שמהם הגיעו אלינו רק מסכתות אחדות מסדר טהרות. נדפסו בש"ס וילנא על מס' אהלות ונגעים. על מסכתות נוספות נדפסו שם ליקוטים שהובאו ע"י התוי"ט. פירוש המהר"ם למס' כלים, מהד' גולדשטף, מכון דקדוק הלכה, בני ברק תשנג. פירוש המהר"ם למס' אהלות, מהד' גולדשטוף, הוצאת פירוש המשנה, בני ברק תשנה.
3. הלכות ברכות. "ברכות מהר"ם" מהד' ש. שפיצר, מכון ירושלים, ירושלים תשמח.
4. הלכות שמחות. "הלכות שמחות" בתוך "תשובות ופסקים ומנהגים למהר"ם מרוטנבורג", מהד' י"ז כהנא, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכג, כרך ג. "הלכות שמחות השלם" מהד' ע"ד לנדא - י"א לנדא, ירושלים תשלו.
5. הלכות ערובין. "פסקי ערובין" בתוך "תשובות ופסקים ומנהגים למהר"ם מרוטנבורג",מהד' א. קליין מוסד הרב קוק, ירושלים תשלז, כרך ד.
6. תשובות. דפוס צילום של הקבצים הנדפסים עם מפתחות, שו"ת מהר"ם ב"ר ברוך מרוטנבורג, הוצ' יהדות, ירושלים תשמו (3 כרכים). סידור מחדש לפי סדר השו"ע, "תשובות פסקים ומנהגים למהר"ם מרוטנבורג", מהד י"ז כהנא, מוסד הרב קוק, ירושלים תשיז עד תשכ (2 כרכים על או"ח ויו"ד).
לעיון נוסף: (שמות מאמרים באתר דעת והקישור אליהם)
דברי מהר"ם מרוטנבורג בשנות מעצרו / יונה עמנואל
תפילות ראש השנה בפסקי המהר"ם מרוטנבורג / יהושע הורוביץ


מקור הערך: צוות


הערות לערך:
שם המעיר: תיקון טעות
הערה: לפני נוסח המצבה על קברו של אלכסנדר בן שלמה זיסקינד ווימפען שפדה את עצמותיו של מהר"ם , עצמות מהרם הובאו לקבורה באייר שנת ה'ס"ז כלומר בשנת 1307. לא שבע שנים אחרי מותו בשביה אלא 14 שנה אחרי פטירתו. לא ידוע היכן היה מהר"ם קבור כל הזמן הזה. סביר להניח שנקבר באיזור אלזאס בו היה כלוא או במבצר באנזיסהיים או באייגסהיים או בוואסרבורג כולם בסביבות העיירה קולמאר בצרפת של ימינו


שם המעיר:
הערה: חשוב לי לדעת אם הרב רוטנברג מאנטוורפן נמנה על צאצאי המהר"ם מרוטנברג

ואודה לכם עבור כל עזרה בנדון.


בברכה,

אליהו ירט
רחובות
אשר סבי ר' פנחס ירט הי' נכד אחיו של הרב רוטנברג מאנטוורפן
לעיון נוסף:


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן







ספרים בטקסט מלא
שאלות ותשובות מהר"ם מרוטנבורג