לדף ראשי



נולד בשנת תפ"ה (1725) לאביו ר' ברוך גרונדי. אביו בא לאוקראינה מבוהמיה והתיישב בנחלתו של הגראף פוטוצקי הסמוכה לאומן בה נולד בנו, שנודע אח"כ בכינויו "הסבא משפולה". הנער הצטיין בכשרונות מעולים, ואביו שלחו ללמוד תורה לחצרו של רבי פנחס מקוריץ, שחיבבו וקרבו מאוד. לאחר שישב שנים מספר בבית חותנו במידודובקה, ושקד על תורת הנגלה והנסתר, ביקר יחד עם רבו רבי פנחס אצל הבעש"ט, שהועידו לאדמורו"ת לאחר שיערוך גלות שבע שנים וישיג את שלמות נפשו.

רבי לייב עשה כמצוות הבעש"ט, נדד על פני עיירות ישראל, ראה הרבה ולמד הרבה, הכיר אנשים וקנה ניסיון. בכל מקום בואו עשה גדולות למען חיזוק התורה והיהדות. נתחבב על המוני העם ומשמש גיבורם של עשרות סיפורים נפלאים. שפולה, מקום מושבו, שמשה מרכז לאלפי חסידים. הוא דבק בחסידות המקורית וחלק על דרכו של רבי נחמן מברסלב, שראה בה סטייה מתורת הבעש"ט.

אף הוא נהג כרבי נחמן לספר סיפורי-מעשיות, שהדמיון וההפלגה מנת חלקם.

בספר "תפארת מהרא"ל" (פיוטרקוב תרע"ד) המכיל את תולדות חייו וחלק מסיפוריו והאגדות עליו כונסו גם דברי תורתו המועטים.

נפטר בשפולה ביום ו' בתשרי תקע"ב (1812).

הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב




הערות לערך:
שם המעיר: הרב ירון בבלי
הערה: הסבא משפולי נפטר ב - 1811 תקע"ב.
חיבר מספר ניגונים, שניים מהם מושרים עד היום בקרב חסידי חב"ד, ומופיעים בספר ניגוני חב"ד.
היה מיודד מאוד מאוד עם בעל התניא.
סיפורים עליו מופיעים בספרי חב"ד.
מקור ההערה: ספרי חב"ד

שם המעיר: יוסף הלחמי
הערה: נכבדי,
כדי למנוע טעות, כדאי לציין באופן ברור שהספר "תפארת מהרא"ל" הוא פרי דמיונו של הרב יהודה רוזנברג, שכתב אותו בשנת 1908 בווארשה. רבים טועים לחשוב אותו למקור אמת. למשל, הרב יצחק רפאל בספרו "מאה צדיקים" השתמש בספר כמקור נאמן, ולא היא. גם ההפניה שלכם ל"דור דעה" יש בה הטעיה, שכן, למשל, הסיפור על גראף פוטוצקי הוא כמובן פרי הדמיון - הרי לא יאומן שהרבי, שהסתלק בשנת 1811 או 1812 יכיר את הצילום שנודע בעולם רק בשנת 1839, את הקולנוע ואת הטלפון (כפי שמסופר בסיפור המלא). רוזנברג הוא גם האחראי לסיפורי הגולם מפראג, ואף סופרים גויים ויוצרי סרטים טעו בו. אין זה פוסל את עבודתו - הוא היה איש רגיש לבעיות הזמן והחברה והסיפורים שלו נועדו לשרת "תיקון עולם" בכלל והחברה היהודית בפרט. כדאי לקרוא בהקשר זה את ספרו של עלי יסיף על רוזנברג ופועלו החברתי והספרותי.
בכבוד רב ובברכת גמר חתימה טובה
יוסף הלחמי

מקור ההערה: מקריאת מחקרים ומפי אבא ז"ל.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן