לדף ראשי




דוד בן-גוריון (16 באוקטובר 1886 - 1 בדצמבר 1973) ממייסדי מדינת ישראל, מראשי המנהיגים של תנועת העבודה הציונית, ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל.

פועלו
מזכירה הכללי הראשון של ההסתדרות הכללית של העובדים.
יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית בירושלים.
מנהיג מפא"י - מפלגת פועלי ארץ ישראל.
הכריז על הקמת מדינה יהודית בא"י - היא מדינת ישראל, ושימש כראש הממשלה ושר הביטחון בממשלה הראשונה ובכמה ממשלות לאחריה.
פרש ממפא"י והקים את רפ"י - רשימת פועלי ישראל.

דוד בן-גוריון נולד כדוד גרין, (י"ז בתשרי התרמ"ז), בעיירה פלונסק שבפולין. הוא למד ב"חדר" מסורתי, ואחר כך ב"חדר" מודרני שהקים אביו, אביגדור גרין, שהיה מראשוני החברים בתנועת "חובבי ציון".
במלחמת העולם הראשונה, בזמן שבן גוריון שהה בארץ, האשימו התורכים אותו ואת חברו יצחק בן צבי בחתרנות, וגירשו אותם מהארץ. השניים הגיעו ב-1915 לארצות הברית והמשיכו שם בפעילות ציונית, במסגרתה הקימו את תנועת "החלוץ". לאחר הצהרת בלפור התנדב ל"גדוד העברי", ואתו הגיע לארץ ב-1918.


תחילת דרכו בהנהגת היישוב
בראשית שנות העשרים החל בן גוריון להיות מהמנהיגים הבולטים של היישוב. ב-1920 נמנה עם מקימי ההסתדרות הכללית, והיה המזכיר הכללי שלה במשך 15 שנה. בשנת 1935 נבחר מטעם מפלגתו, מפא"י, שנעשתה הגדולה בארץ, ליו"ר הנהלת הסוכנות היהודית.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה תמך בן גוריון בהתנדבות יהודים לצבא הבריטי הנלחם בנאצים, מבלי לזנוח את התנגדותו למדיניות "הספר הלבן". סיסמתו היתה: "עלינו לעזור לאנגלים במלחמה כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא היתה מלחמה". פעולות היישוב כנגד הבריטים נפסקו, וארגון "ההגנה" פעל נגד ארגוני האצ"ל והלח"י, שלא פסקו ממאבק בבריטים.


ראש הממשלה הראשון של ישראל
ב-14 במאי 1948 (ה' באייר תש"ח) עמד דוד בן גוריון בראש טקס ההכרזה על הקמת מדינת ישראל שנערך בתל אביב והקריא את מגילת העצמאות.

מיד עם הכרזת המדינה נערכה פלישת צבאות ערב לישראל. בן גוריון כראש הממשלה ושר הביטחון ניהל את המערכה במשך כל תקופת מלחמת העצמאות, עד לניצחון והסכמי שביתת הנשק, בראשית שנת 1949.

אחת מהחלטותיו הבעייתיות היא ההחלטה על הטבעת אוניית הנשק "אלטלנה" שהובאה על ידי אצ"ל. החלטה כואבת נוספת של בן גוריון, ששיקפה אף היא את מדיניותו ליצור צבא אחד ויחיד למדינה הצעירה, היא ההחלטה על פירוק הפלמ"ח.

בן גוריון התמנה לראש הממשלה ולשר הביטחון בממשלה הזמנית של המדינה החדשה, ולאחר הבחירות לכנסת הראשונה המשיך לכהן בתפקידים אלה. הוא כיהן בתפקידים אלה בשתי תקופות, שמנו 13 שנים. בתקופת כהונתו הראשונה (1954-1948) הוכפל מספר תושבי המדינה, הודות לגל עלייה גדול, מ-650,000 ל-1.37 מיליון.

אחרי הבחירות שנערכו בסוף 1955 חזר לכהן כראש ממשלה ושר ביטחון. באוקטובר 1956 הגיע להסכם עם צרפת ובריטניה על שיתוף פעולה במבצע צבאי נגד מצרים ("מבצע סיני").

בתחילת שנות השישים התפרצה "פרשת לבון" - השאלה מי נתן את ההוראה להפעלתה של רשת ריגול וחבלה ישראלית שנלכדה במצרים בתחילת שנות החמישים (בעת שמשה שרת היה ראש הממשלה). שערורייה זו פגעה ביוקרתו של בן גוריון, ובשנת 1963, בהיותו בן 77, התפטר מראשות הממשלה ועבר לגור בשדה בוקר.

דוד בן גוריון נפטר ב-1 בדצמבר 1973 (ו' בכסלו התשל"ד).




הערות לערך:
שם המעיר: איריס חסון
הערה: חסרה אינפורמציה על אהבתו של דוד בן גוריון לספר הספרים התנך והיותו חלק מחידון התנך העולמי .כמו כן על אהבתו לבני עדות המזרח ושילובם בכנסת ישראל.הוא דאג ליהודים בתפוצות שסבלו בגלות ובמיוחד במדינות ערב.הוא יזם את העלתם האמיצה והברחתם לארץ ישראל.בכך למעשה הציל רבבות יהודים ברחבי העולם והגשים את חלומם לעלות לארץ ישראל .

שם המעיר: יצחק זאב
הערה: עם כל הכבוד למעירת הערה, והמערכת, אמנם צדקה היא שחסרה אינפורמציה, אך לא האינפורמציה שדובר בהערה. הנה ציטוטים שניתן לבדוק בארכיונים:
"הגלויות המתחסלות והמתכנסות בישראל, אינן מהוות עדיין עם, אלא ערב רב ואבק אדם, ללא לשון ללא חינוך, ללא שורשים. הפיכת אבק אדם לאומה תרבותית יהא מלאכה לא קלה". (מתוך ספרו "יחוד ויעוד").אז איזו הערכה הייתה לו בדיוק לתנ"ך? הרי אנו עם ללא שורשים. ללא חינוך.לא מתורבתים.
ולטענה שהציל המוני יהודים, די בציטוט הבא שאמר בתקופת השואה הארורה באירופה: "אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה ורק מחציתם לארץ ישראל, אני אבחר בדבר השני". ("ימי הכלניות מאת תום שגב). זאת אומרת הצלת ילדי ישראל לאינטרס מדיני ופולטי כדי ליישב את הארץ ולהכין תשתית להקמת המדינה. ואם לא נצליח להביאם אל הארץ - אז פשוט מאוד שיישרפו ויחנקו למוות.

בכבוד רב.

מקור ההערה: ספרו "יחוד ויעוד" ו"ימי הכלניות" מאת תום שגב.

שם המעיר: יצחק חסון
הערה: חסרה אינפורמציה חשובה על שבגיל 12 בלבד התיתם מאימו ועל אביו שהיה עורך דין ולמד שפות ולימודים כלליים ממורים פרטיים.בגיל 14 יסד עם חבריו אגודה ציונית ושמה "עזרא"הוא וחבריו התחיבו לדבר רק בעברית.בשנת 1905 עלה ארצה עם חברו הסופר שלמה צמח.בשנת 1906 הגיע ליפו ובאותו יום יצא לפתח תקוה.הוא עבד בבנין בקטיף וביקב בראשון לציון.הוא ארגן את הפועלים למלחמה על הטבת תנאי עבודה ביקב.דוד בן גוריון למד עם יצחק בן צבי משפטים באיסטנבול בתורכיה.בשנת 1917 נשא לאישה את פולה שהיתה אחות מוסמכת ופעילה ב"פועלי ציון".פולה דאגה לו והיתה אישה נאמנה כל חייו.הוא פרסם ספרים רבים,מאמרים וזכרונות.בן גוריון נקבר בשדה בוקר בשנת 1973.

שם המעיר: איריס חסון
הערה: למעיר ההערה .יש לך ביקורת לא הוגנת כלפי דוד בן גוריון אשר בזכותו אנו חיים במדינת ישראל.אינני חושבת שכונתו של דוד בן גוריון היתה להעלות רבבות יהודים מרחבי ישראל כדי לנצלם כדי להקים את המקלט היחידי ליהודים שנרדפו בכל המדינות בעולם ודכאו את חלומם לעלות לארץ ישראל.דוד בן גוריון בשנת 1939,כאשר פורסם הספר הלבן שכלל הגבלות על עליה והתישבות של יהודים.סירב בכל תוקף על ההגבלות על זכותם של היהודים לעלות ארצה ותכנן והגביר את העליה ללא אישור הבריטים.ודאג להקמת ישובים באזורים שנאסר על היהודים להתישב בהם.ללא נחישותו של בן גוריון עד היום לא היתה לנו מדינה.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן