לדף
ראשי
רוזנבוים הרב פנחס (טיבור) סגל ליטש
רב ומנהיג תנועת המזרחי, הונגריה, שווייץ תאריך לידה: כ"ג חשוון תרפ"ד (2.11.1923) בקליינוורדיין, הונגריה נפטר: י"ג חשוון תשמ"א (23.10.1980) בג'נבה, שווייץ נולד בקליינוורדיין (KISVARDA) שבהונגריה לאביו הרב שמואל שמעלקא הלוי, שהיה הרב האחרון של קהילת קליינוורדיין לפני השואה. למד בישיבה בעירו, ונחשב לעילוי. כמו כן סיים את הגימנסיה העברית שם. בגיל 18 הוסמך לרבנות על ידי הרב הראשי לישראל הגרא"י הלוי הרצוג. עוד בתקופת לימודיו הצטרף לבני-עקיבא, ועד מהרה נבחר לחבר ההנהלה הארצית של התנועה והיה כבר בגיל צעיר לאחד ממנהיגי תנועת המזרחי. בתקופת שלפני השואה בכדי לשחרר צעירים יהודיים משירות במחנות עבודה הונגריים, דאג ביחד עם אביו לצייד אותם בתעודה המוכיחה שהם לומדים בישיבה של עתודה רבנית. בתקופת השואה בשעה שיהדות הונגריה הושמדה ברובה, עסק הרב רוזנבאום בבודפשט בארגון הנוער היהודי - בתנאי מחתרת - לפעולות הצלה ובריחה. הוא עצמו התחפש במדי "נילאש" (=נאצי הונגרי), ובמסמכים מזויפים הצליח להיכנס למרתפי הגסטפו בבודפשט ותוך סיכון עצמי רב הוציא משם יהודים שנתפסו והיו מועמדים להישלח בטרנספורט לתאי הגזים באושוויץ. השבועון השוויצרי "זי אונד אר" פרסם עליו בשעתו כתבה מיוחדת תחת הכותרת: "ס.ס. מאיור טיבור רוזנבאום". לפי עדותו של קונסול שווייץ בהונגריה, הרב רוזנבאום היה מזייף את חתימתו של הקונסול כדי לספק ליהודים דרכונים רבים עד כמה שאפשר. בפעילויות אלו הצליחו הוא וחבריו, שאורגנו על ידו, להציל אלפי יהודים מצפורני הנאצים. לאחר המלחמה בחודש אדר תש"ו נבחר לרבה של קליינוורדיין, במקום אביו שנספה באושוויץ. לאחר זמן מה עזב את הרבנות והתמסר לפעילות ציבורית רבה יותר. הוא היה חבר ועד ההצלה בבודפשט, ופעל במסגרת הג'וינט. ההנהלה הארצית של בני עקיבא שלחה אותו לשארית הפליטה בגרמניה, שם פעל בשירות הניצולים כקצין אונר"א. התקופה היפה ביותר בחייו הייתה לדעתו בשנת תש"ו, בחודשים שזכה בהם ללוות את הגראי"ה הרצוג במסע להצלת ילדי ישראל. הרב רוזנבאום זכה אז לשמש את הרב הרצוג, שימוש תלמיד חכם, שמע ממנו שיעור קבוע והפך לתלמידו המובהק. בשנת תש"ז התחתן ועבר לגור בג'נבה, שווייץ. שם המשיך בפעילותו בתנועת המזרחי. עסק הרבה בענייני עלייה במסגרת תפקידו כמנהל המשרד הארץ ישראלי בג'נבה. במשך הזמן נכנס לעסקים והקים אמפריה כלכלית בליבריה ובשווייץ. נשיא ליבריה הכיר בכשרונותיו ומנה אותו כנספח כלכלי של ליבריה ברומא. הוא השקיע כסף רב גם בישראל, ותרם למדינה הרבה מאונו ומהונו. עד ליומו האחרון תרם למוסדות דתיים לאומיים וחרדיים כאחד, לכן זכה להוקרה רבה מכל החוגים. במהלך השנים הוא היה חבר המרכז העולמי של המזרחי והפועל המזרחי, וכן חבר בהנהלת הקונגרס היהודי העולמי וגזברו. מפעולותיו הנוספות הקמת אולם זכרון ב"יד הרב מימון" בירושלים להנצחת זכר קדושי קליינוורדיין והסביבה. כמו כן הקים בג'נבה בכספו מסעדה כשרה למהדרין בשם "הגליל", ועל מנת שסטודנטים יהודיים לא ייכשלו באכילת אוכל לא כשר הוא אִפשר להם לאכול בתשלומים סמליים מסובסדים. בשנת 74' התמוטטה האימפריה הכלכלית שלו, והדבר גרם לו שברון לב. כעבור כמה שנים הצליח להתאושש מבחינה כלכלית, אבל לא מבחינה רפואית. הוא לקה בהתקף לב ונפטר בי"ג חשוון תשמ"א, בג'נבה. הוא הובא למנוחת עולמים בהר המנוחות בירושלים. חיבוריו • הרב רוזנבאום הצליח להציל לאחר השואה את כתבי היד של סבו, הרב משה חיים רוזנבאום, והוציא במהדורה חדשה את ספרו "לחם רב השלם". • כמו כן הוציא לאור את הספר של אביו, הרב שמואל שמעלקא, "אלה דברי שמואל". • כחובב ספרים עתיקים הוא הוציא מהדורה מיוחדת של "מחזור ליפסיה". מקורות אנציקלופדיה של הציונות הדתית, חלק חמישי, מוסד הרב קוק, ירושלים. מקור הערך: אתר "זכור" של מכללה ירושלים
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|