 לדף
ראשי
ל"ג בעומר
היום השלושים ושלשה של ספירת העומר היום השלושים ושלושה לספירת העומר, י"ח אייר. חל רק בימי אגה"ו בשבוע. ל"ג בעומר חל ביום שחל בו פורים שלפניו, וסימנו: פל"ג: פורים=ל"ג בעומר. הוא נחשב קצת יום טוב: אין אומרים בו תחנון, ואין נוהגים בו אבלות של ימי הספירה לעניין נישואין ותספורת. מהרי"ל הנהיג לבחוריו איסור גילוח מפסח עד ל"ג בעומר (מנהגי מהרי"ל כ"א: ועי' בית יוסף ודרכי משה לטור או"ח סי' תקצ"ג). שמחת ל"ג בעומר מקור לשמחה בל"ג בעומר הוא באגדת חז"ל, כי שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לר"ע מגבת ועד אנטיפרס, וכולם מתו בפרק אחד וכו' מפסח ועד עצרת (יבמות ס"ב:). הנוסחא הקדומה היא עד פרוס העצרת שהוא ט"ו יום לפני זה, עד ח"י אייר והיינו ל"ג בעומר, ומותר אז לישא אשה (ספר הדורות ח"ב 306). הרב אב"ן הירחי אומר:טעם נוסף לשמחת ל"ג בעומר: כי המן התחיל לרדת בי"ח באייר (חתם סופר יו"ד סי' רל"ג). בחמשה עשר יום לחדש אייר לצאתם מארץ מצרים באו למדבר סין, וילונו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן, ועברו שלושה ימים עד שירד המן. יום הלולא דרשב"י לפי המקובלים, ל"ג בעומר הוא יומא הלולא של ר"ש בן יוחאי, כי באותו יום גילה סודותיו לתלמידיו לפני פטירתו (זוהר ח"ג רצ"א. רצ"ו:) וחיבר את האידרא רבא והאידרא זוטא הידועים. ז' באדר, יום פטירת משה רבנו, הוא יום אבל; ואילו ל"ג בעומר, יום פטירת רשב"י, הוא יום הלולא. הסיבה לכך היא שמשה רבנו בכה על יום מותו, כי רצה להכנס לארץ, ולכן ז' אדר הוא יום אבל, ואילו רשב"י שמח ביום מותו. וכך כתוב באידרא זוטא (פ' האזינו) מה שאמר: האידנא אסהדנא עלי דכל יומין דקאימנא תאיבנא למחמי יומא דא וכו'ולכן הוא יום הלולא (דבר יום ביומו אייר נ"ז ע"ב). קשת וחיצים הילדים הקטנים חופשיים מלימודים בל"ג בעומר, ונוהגים לילכת ליערות ולירות בקשת של עץ. מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת): ל"ג בעומר / הרב אליהו בקשי דורון ל"ג בעומר - מועד קטן שעניניו גדולים וסודותיו עמוקים / ד"ר נפתלי טוקר מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
 |
