לדף
ראשי
יחיאל מיכל מזלוטשוב
מגדולי רבני החסידות - 1726 - 1786 רבי יחיאל מיכל נולד בברודי בשנת תפ"ו (1726) לאביו הצדיק, המוכיח הגדול, רבי יצחק מדרוהוביטש, שהיה נצר למשפחת צדיקים מפורסמים. אם כי רבי יצחק היה תחילה ממתנגדי הבעש"ט, הפך אחר כך למעריצו, ושלח אליו את בנו הצעיר רבי יחיאל מיכל ששימש אותו שנים אחדות והיה לתלמידו המובהק. אחר פטירת הבעש"ט היה רבי יחיאל מיכל מתלמידי המגיד ממזריטש. הצטיין בכשרון דרשני רב, ושמו יצא לתהילה כמוכיח ומגיד. הוא עשה כמגיד-מישרים בקהילות ברודי, קאלק, זלוטשוב ויאמפולי, בה נפטר בש"ק כ"ה אלול תקמ"ו (1786) (שנת "וקמת"). רבי יחיאל מיכל לא חיבר ספרים, אולם בניו ותלמידיו הגדולים מרבים להביא בשמו בספריהם. היו לו חמשה בנים, עליהם המליצו: "חמשה ארזים, נטיעות טובות אשר נטע והאירו בכל העולם, שעליהם נאמר כי הם נגד חמשה חומשי תורה".והם: רבי יוסף מיאמפולי, רבי מרדכי מקרימיניץ, רבי יצחק מראדיוויל, רבי משה מזאווהעל ורבי זאב צבי מזברז'. הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב מקור הערך: יצחק ורפל, ספר החסידות תש"ז הערות לערך: שם המעיר: נכדיו ממשיכי דרכו בכתר האדמו"רות הערה: נכדיו ממשיכי דרכו בכתר האדמו"רות כהיום מכהן אחד מהנכדים של המגיד הקדוש ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב בתור אדמו"ר מזלוטשוב בנתניה…ואכן נושא את שמו המלא של סבו המגיד הקדוש ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב אשר הקים שם רשת מוסדות, ובהן שני בתי כנסת בנתניה, ובנוסף בית כנסת בבני ברק, רשת כוללים ללימוד תורה, והמורשת לבית זלוטשוב, כמו כן הכנסת אורחים באש"ל מלא לכל דיכפין, מסורת זו הינה המשך והעתקת ההכנסת אורכים שתופעלה ע"י המגיד הקדוש ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב, כמו כן מאפית מצות לאפיית מצות לעניים, ובנוסף מקוה טהרה במקום. בשנת תש"ס, עבר האדמו"ר להתגורר במונסי שבניו יורק, ובה הקים חצר ובה בית כנסת גדול כולל לאברכים הכנסת אורכים ובעלת יחודיות נפלאה, ובה מתקימת פעילות חסידית בסגנון עתיק. אדמו"ר מזלוטשוב מנתניה, אשר מכונה בשם רבי ר' מיכלה מנתניה, אהוב ונערץ על כל מכיריו, ונחשב לאחד מזקני האדמורי"ם שם המעיר: הערה: יש לו גם מוסד לילדים ממשפחות חלשות ביהדות שם המעיר: יחזקאל הערה: דברים מתורתו נלקטו בספר 'מים רבים' לעיון נוסף: קישור לספר שם המעיר: עגן - מכון ללימודי עגנון ומעיינותיו הערה: הצדיק נזכר בשני סיפורי עגנון - אתרוגו של אותו צדיק, וגם האתרוג. שניהם בכרך "האש והעצים". ויש לעיין היטב בסיפורים בדבר ייצוגו של הצדיק ומשמעותו אצל עגנון. והקורא הנבון יתבונן וישכיל. יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|