לדף ראשי



ומובא בברייתא בשם ר' מאיר עם רמז מן הפסק, שנאמר:

ועתה ישראל מה ה' אלוהיך שואל מעמך
אל תקרי מה אלא מאה ברכות שואל מעמך (עי' רש"י ותוס' מנחות מ"ג:).

בירושלמי ברכות נאמר:

תני ר' מאיר אומר אין לך אדם מישראל שאינו עושה מאה מצוות בכל יום: קורא את שמע שחרית וערבית, ומברך עליה לפניה ולאחריה, ומתפלל י"ח ברכות שלוש פעמים, אוכל פתו בבקר ובערב ומברך לפניה ולאחריה, כל פעם ששותה מברך, עושה צרכיו מברך, יש לו ציצית בבגדו, תפילין בזרועו, הא למדת שמצווה וחובה ליזהר בהן.

הרי"ף מביא את הברייתא בשם רבי (ברכות פ' הרואה).

הרמב"ם כותב:

חייב אדם לברך מאה ברכות בין היום והלילה ומה הן מאה ברכות אלו כ"ג ברכות שמנינו בפרק זה, ושבע ברכות של קריאת שמע של שחרית וערבית לפניה ולאחריה, וכשמתעטף בציצית מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית, וכשלובש תפילין מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין, ושלש תפלות שבכל תפלה מהן שמנה עשרה ברכות הרי שמונים ושש ברכות, וכשהוא אוכל שתי סעודות של יום והלילה מברך ארבע עשרה ברכות, שבע בכל סעודה, אחת כשיטול ידיו תחלה, ועל המזון אחת בתחלה ושלש בסוף ועל היין לפניו ולאחריו הרי שבע ברכות הרי מאה ברכות בין הכל. (הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ז הלכה יד).

באו"ח סי' מ"ו ג' נאמר:

חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות לפחות.

מנין מאה ברכות
רב נטרונאי גאון היה הראשון לחשב את מנין הברכות שהן מאה בכל יום.

ברכות השחר הן על נטילת ידים, אשר יצר, אלוהי נשמה, שלא עשני גוי, עבד, אשה, מגביה שפלים, מלביש ערומים, זוקף כפופים, רוקע הארץ על המים, מכין מצעדי גבר, שלא חסר מצרכי כלום, אוזר ישראל, המעביר, ג' ברכות של תורה, ואחת לתפילה של ראש, ואחת לתפילה של זרוע, ברוך שאמר, ישתבח, יוצר אור, אהבה, גאל ישראל, י"ט ברכות של תפילת לחש עם ברכת המינין (מכאן ואילך כשנוטל ידיו אינו חייב לברר אלא לאכילת פת ולתפילה), וברכת המוציא, שהכל, בורא נפשות, ואחר הסעודה ברכת הזן, ברכת הארץ, בונה ירושלים, הטוב והמטיב, (ועל כל פעם ששותה, ועל כל פעם שנפנה לצרכיו, אע"פ שאינו מברך על נטילת ידים צריך לברך אשר יצר), ומים אחרונים של סעודה אין מברכים עליהן, אע"פ שהן חובה וכו' הרי חמישים ברכות.

וברכת נטילת ידים וי"ט ברכות למנחה, וי"ט ברכות של ערבית, ושתים לפני ק"ש ושלוש לאחריה, וכשבא לישן ברכת המפיל. אבל בשבת שאין בו אלא שבע שבע (במקום י"ט לתפילה) ממלא אותן באספרמקי ומגדי (מיני מגדנות שמברך עליהן תחילה וסוף). עכ"ל.

חשבונו עלה רק לתשעים וחמש, ונראה שצריך להשלימם בסעודה של ערבית (המוציא וברכת המזון שהן חמש).




הערות לערך:
שם המעיר: נפש לוי
הערה: לעניין מאה ברכות כתבתם שהרמב"ם לא הזכיר. הרמב"ם כן הזכיר את זה בהלכות תפילה פרק ז' הלכה יד'.
מקור ההערה: הרמב"ם היד החזקה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן