 לדף
ראשי
מומר בהלכה היהודית
אדם שעזב את דת ישראל, או שקבל עליו דת אחרת בתלמוד נקרא "מומר" גם מי שעובר על עבירה חמורה באופן קבוע, עד שנעשית לו כהיתר. יש הבדל בין מומר להכעיס לבין מומר לתיאבון. ופליגי בזה רב אחא ורבינא,מומר בזמן הזה כלל גדול אמרו חז"ל: ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא (ערובין י"ט.). ישראל שהמיר דתו נחשב פושע, אך דינו כיהודי, מלבד מה שגזרו עליו משום תקנת חכמים: החמירו עליו בדברים שצריכים נאמנות, כגון: מומר להכעיס לעניין שחיטה הרי הוא כגוי (יו"ד סי' ב'), הוא פסול לעדות, מותר להלוות לו בריבית, אך אסור ללוות ממנו בריבית (יו"ד סי' קנ"ט ג' ש"ך); ויש אומרים: שמותר גם ללוות ממנו ברבית (רדב"ז סי' י"ב). בכל ענייני משא ומתן דינו כגוי (שו"ת הרשב"א סי' קצ"ד וסי' רמ"ב). אסור להכשילו באיסורין (שו"ת בנימין זאב סי' ת"ו ות"ז). דינו כישראל לעניין טומאה (הרשב"א סי' קצ"ד). ר' יוחנן שונה: לכל אבדת אחיך, לרבות את המומר (עבודה זרה כ"ו:). מומר לעניין ירושה מומר הוא בכלל נחלה ובכורה, מיהו אם רצו ב"ד לקנסו ולהפקיע ירושתו מפני תיקון העולם הרשות בידם. ולעניין הקנאותיו ומחילותיו נמי דינו כישראל גמור. רב צדוק גאון פסק דמשומד אינו יורש את אביו (מרדכי קדושין פ"א), וכנראה הוא מצד דינא דמלכותא או מצד תקנת חכמים.מומר לעניין גירושין לעניין נישואין המומר הוא כישראל, ואשתו צריכה הימנו גט. עושים מומר שליח לגירושין במקום עיגון שיוליך הגט ממקום למקום וימסור הגט וההרשאה קשורים בנייר אחד וחתום בשתי חותמות באופן שלא יוכל להזדייף (אמונת שמואל סי' ו').לעניין אבלות חכמים תקנו שלא להתאבל על מומר, ועל כל הפורשים מדרכי צבור (ש"ע יו"ד סי' שמ"ה). אחד מהאנוסים שנהרג ובנו רוצה לומר עליו קדיש אין מונעין בידו, כל שאפשר לבן לעשות לזכות את אביו המת, אע"פ שהיה רשע גמור (שו"ת מהרד"ך סי' נ"א).מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת): מבחר תשובות על מומרים הרוצים לשוב לחיק היהדות והיחס אליהם: ספרות השו"ת - מומרים ואנוסים מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|
