לדף ראשי



זמנים קבועים לימים טובים, ימים מקודשים. נקראים גם "מועדי ה' מקראי קדש".
המועדים מתחלקים לארבע קבוצות:
א) מועדים המשקפים את סדר הזמנים;
ב) מועדים לזכר מאורעות בחיי העם;
ג) מועדים המיועדים להשיב את האדם בתשובה;
ד) חגים מחודשים.

בקבוצה הראשונה:
יום השבת,
ראש חודש,
ראש השנה.

בקבוצה השניה:
שלוש רגלים, בהם עלו לרגל לירושלים:
חג המצות לזיכרון המאורע של יציאת מצרים;
חג השבועות הוא חג הקציר של בכורים ויום שנתנה בו התורה;
חג הסוכות הוא חג האסיף (שמות כ"ג ט"ו-ט"ז).

בקבוצה השלישית:
יום הכיפורים שיחשוב בו האדם עם קונו ויתענה וישוב בתשובה שלמה מעונותיו אל ה'.

בקבוצה הרביעית:
מועדים שנקבעו למאורעות אחרי שנתנה התורה: חנוכה פורים, ט"ו באב, תעניות, הימים הטובים שנסדרו במגילת תענית, יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות.

שמירת המועדים הוא אחד מעקרי התורה, שנאמר "ושמרתם את החוקה הזאת למועדה" (שמות י"ג י').

שלוש רגלים
מצווה לחוג בשלוש רגלים, שנאמר: "שלוש רגלים תחוג לי בשנה".
ומצווה להביא קרבן בעת העליה לרגל, שנאמר "לא יראו פני ריקם".
מצווה לשמוח ברגלים שנאמר "ושמחת בחגך".

חז"ל הזהירו מאד לכבד את המועדים.

המבזה את המועדות כעובד עבודה זרה (פסחים קי"ח.);
אין לו חלק לעוה"ב (אבות פ"ג);
אין לאדם ביום טוב, אלא אוכל ושותה או יושב ושונה (פסחים ס"ח:).
צריכים להוסיף בהם מחול אל הקדש (יומא ע"א).

קביעת המועדים
הסימנים לקביעת המועדים הם לפי סימן א"ת ב"ש:

א"ת, יום א' של פסח יהיה תשעה באב באותה השנה;
ב"ש, ב' של פסח יהיה א' שבועות;
ג"ר, ג' של פסח יהיה א' ראש השנה;
ד"ק, יום ד' של פסח יהיה קניין התורה והוא שמחת תורה;
ה"צ, ה' של פסח יהיה צום כפור;
ו"פ, ו' של פסח יהיה פורים שלפניו באותו השנה.
ז"ע, ז' של פסח יהיה יום העצמאות.
ביום בו חל פורים יהיה ל"ג בעומר והסימן פל"ג (או"ח סי' תכ"ח א').

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
מאות מאמרים בענייני שבת ומועד



הערות לערך:
שם המעיר: אלי קינן
הערה: אם א' פסח יחול ביום חמישי, אזי ב- ד' של פסח(ראשון)יחול שמחת תורה ? היינו הושענא רבא ביום שבת ?!
איפה הטעות שלי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן