לדף ראשי



הלילה שאחר השבת נקרא מוצאי שבת, והלילה שאחר יום טוב קרוי מוצאי יום טוב.

מוסיפים מחול על הקודש בין מלפניו בין מלאחריו (ר"ה ט'. יומא פ"א: מ"ק ג':). התוספות היא מתחילת השקיעה עד זמן בין השמשות, והזמן הזה הוא בערך מהלך שלושה מילין ורבע. והעיקר הוא שיוסיף איזה זמן שהוא וודאי יום בכניסת השבת, וזמן שהוא וודאי לילה ביציאתה (ש"ע או"ח סי' תר"ח).

אמירת "ויתן לך": בספרים "כלבו" ו"אבודרהם" נכתב שנהגו לומר פסוקים אלו, שהם כולם פסוקים של ברכה והצלחה. ואומרים אותם לסימן טוב לכל השבוע.
הרה"ק מגוסטינין זצ"ל היה אומר: "איני יודע איך באפשרות איש ישראל שיהיה לו פרנסה בימות השבוע אם אינו אומר פסוקי "ויתן לך" במוצאי שבת. (מרום הרי"ם בשם הרה"ק מגוסטינין)

במוצאי שבת נוהגים לומר זמירות, ומזכירים שם אליהו הנביא, שנאמר בתוספתא:

מוצאי שבת יושב אליהו תחת עץ החיים וכותב זכיות של שומרי שבת (שו"ת מהר"ש דף ל"ח:).

כתב ר"ת שמצא באגדה, משל לכלה שמלווים אותה בזמירות ושירות. ושבת נקראת 'מלכה' ו'כלה'.
יש נותנים טעם כדי שיעכב את המלך או המלכה אצלו, להראות שקשה עליו פרידתם. וכמו שמקבל את השבת בשמחה וברננה בבואה, כך צריך להפטר מן השבת בשמחה.

מלווה מלכא
במוצאי שבת סועדים סעודה שנקראת "מלווה מלכא", על פי דברי ר' חנינא

"לעולם יסדיר אדם שלחנו במוצאי שבת, אע"פ שאינו צריך אלא לכזית" (מפני שכבר אכל שלוש סעודות בשבת ואינו רעב).
נוהגים שלא לעשות מלאכה במוצ"ש ומוצאי יום טוב (כלבו סי' מ"א. ש"ע או"ח סי' ש').

מנהגים הקשורים לערבית למוצאי שבת, מתוך הספר "אוצר טעמי המנהגים" מאת שמואל פנחס גלברד

מנהגים הקשורים להבדלה, מתוך הספר "אוצר טעמי המנהגים" מאת שמואל פנחס גלברד



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן