לדף ראשי



יתומה קטנה שהשיאוה אמה או אחיה לאיש, אפילו לדעתה, רשאית למאן להיות לו לאשה.

בית שמאי אומרים: אין ממאנים אלא ארוסות.
ובית הלל אומרים: אפילו נשואות, ואפילו ביבם, ואפילו שלא בפניו ושלא בפני ב"ד. לדעת בית הלל: ממאנת כשהיא קטנה אפילו ד' וה' פעמים.
אמרו להם בית שמאי: אין בנות ישראל הפקר. אלא ממאנת פעם אחת, וממתנת עד שתגדיל, ותמאן ותינשא לאחר (יבמות פ"יג א').

מיאון הוא אם אמרה:

"אי אפשי בפלוני בעלי"

דיני הממאנת
הממאנת הרי היא כאילו לא נישאת ואינה צריכה גט. אחר המיאון הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו, ולא פסלה מן הכהונה, כי אינה מגורשת (שם ק"ח.).

ר"א אומר: מלמדים את התינוקות שתמאן בו (שם ק"ח).

אם השיאוה אמה ואחיה שלא מדעתה, או מדעתה ואינה יודעת לשמור קדושיה, אפילו מיאון אינה צריכה, ובודקים אותה מבת שש שנים עד בת עשר אם יודעת לשמור קדושיה (הרי"ף ונ"י פי"ג דיבמות).

קטנה שיכולה למאן היא פחותה מבת 12 שנים, ודווקא שהשיאוה אמה או אחיה. אם קדשה אביה - אינה יכולה למאן, כי אביה רשאי לקדשה בעל כורחה, ואינה יוצאת אלא בגט.
קטנה שלא קדשה אביה ממאנת אפילו בזמן הזה, וכן עשה מעשה ר' יעקב פולק. (מהר"א מרזבורק ור"י מינץ סי' י"ג, ש"ע אהע"ז סי' פ"ח, וסי' קנ"ה בהגה, כלבו סי' ע"ט).

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן