ר' חנינא בן אנטיגנוס דרש לשון 'מולך' - כל שהמליכוהו עליהם, אפילו צרור ואפילו קיסם שהקדישוהו לכך למולך ארעי לפי שעה.
לדעת אביי המולך הוא שרגא דליבנא (שורת לבנים) באמצע, נורא מהאי גיסא ונורא מהאי גיסא, ומעבירים הילד דרך הלבנים ממעל ללהבת האש היוצא משני הצדדים.
רבא אמר כמשוורתא דפוריא, שהיו עושים מדורה בחפירה, וקופצים עליה משפה לשפה, כדרך שהיו משחקים בפורים (שם עי' רש"י).