לדף ראשי



אחיו הצעיר של רבי שמואל שמלקה הורביץ. נולד בטשורטקוב בשנת ת"ץ (1730) והתחנך בבית אביו הרב יחד עם אחיו. יחד אתו הגיע לחצר המגיד במזריטש ודבק בתנועה החסידית.

בעודנו צעיר לימים שימש רבי פנחס ברבנות בקהילות וויטקאווא ולחוויץ, עד שבשנת תקל"ב נתקבל כרב וראש ישיבה בפרנקפורט ענ"מ. היה אהוב מאוד על בני קהילתו, ובשל מעשי הצדקה המרובים היה נערץ גם על האוכלוסייה הנוצרית. רבי פנחס השתתף בחיים הציבוריים.

בשנת תקמ"ב הוציא חוברת "תוכחת מוסר" ודרש ברבים נגד תרגום התורה לגרמנית של מנדלסון, בשנים תק"נ-תקנ"ב חיבר לכבוד מושלי מדינתו שירי תהילה והודיה, שעשו רושם רב וניתרגמו לגרמנית.

היה מפורסם כפוסק. מקרוב ומרחוק פנו אליו בשאלות הלכותיות, כפי שמעיד ספרו "גבעת פנחס" (לבוב תקצ"ח).
גדלותו בתורה וחריפותו העצומה באות לידי ביטוי בספריו "הפלאה" ו"המקנה".
פירושו על התורה "פנים יפות" כתוב ברוח החסידות ומורגשת בו השפעת רבו המגיד ממזריטש.

ר' פנחס היה גדול בתורה, אך גם במעשים והתערב בנעשה בקהילתו. חיבוריו הם חידושים למסכת כתובות בשם "ספר ההפלאה", למסכת קידושין בשם "ספר המקנה" ולמסכת שבת בשם "נתיבות שבת". חידושיו הכתובים בתמציתיות ובבהירות נפוצו מאד בחוגי הישיבות.
כן כתב שו"ת "גבעת פנחס". בתשובותיו יש התייחסות גם לבעיות שנבעו מן החיים המודרניים, כגון: האם אפשר לתת גט לאישה שנישאה גם בנישואים אזרחיים לפני שהותרו נישואיה אלו. לפי שהבעל אומר בגט "הרי את מותרת לכל אדם", והיא אינה מותרת מפני נישואיה האזרחיים.
בנו צבי הירש הלוי מילא את מקומו כאב"ד בפרנקפורט הבן כתב ספר דרשות בשם "לחמי תודה" על דרך הפלפול, וחידושים על כמה מסכתות בשם "מחנה לוי".


רבי פנחס נפטר בפרנקפורט ביום ד' תמוז תקס"ה (1805) ואת מקומו ברבנות פרנקפורט ירש בנו רבי צבי, בעל "לחמי תודה" ו"מחנה לוי".

הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן