 לדף
ראשי
מלשין
מסירת דברי רכילות לשלטונות מיסרת אינפורמציה לשלטונות, כדי לחייב אדם ממון, או לגרום לו למאסר, או לגרום נזק לכלל ישראל. המגלה סוד לשלטונות כדי להרע לחברו, שעבר על חוק שאינו מתנגד לדת ישראל, או שהעונש לפי דיני האומות קשה יותר מעונש ישראל - נקרא "מסור" או "מוסר". אם חברו נענש בגללו וחוייב לשלם כסף, נחשב המסור לחובל ומזיק, או לגזלן, וחייב לשלם לו כפי נזקו. מסור אפילו בלא התראה פסול לעדות ולשבועה (הריב"ש סי' תע"ג).דין מסור תני רבי אבהו קמיה דר' יוחנן: הגויים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין, אבל המינין והמסורות וכו' מורידין (לבור) ולא מעלין וכו' (ע"ז כ"ו.). כי לדעתם הוא חייב מיתה, אך אין ממיתים אותו בידים. המוסרים היו עוכרי ישראל והרעו להם יותר מהגויים, ולכן התירו את דמם כמו שהתירו דם הרודף אחר חברו להרגו, מטעם הבא להרגך השכם להרגו. מסור אחד מסוגל להרוג כמה אלפים נפשות מבני ישראל, או לגרום לעונשם בייסורים ולפגוע בממונם. הרמב"ם פוסק (הל' חובל פ"ח): שהיו צריכים להזהירו מקודם בהתראה קלה: "השמר ולא תמסור". ואם העיז פניו מותר להרגו. ומעשים בכל יום שהיו מוסרים המוסרים בארצות המערב (מורוקא) לידי גויים להריגה (שם).עונש המוסרים בספרד המלשינות התפשטה מאד בארצות ספרד ופורטוגאל בעת ששררה שם ממלכת הכמרים, לכן הורו הרבנים להתיר דמם, ולענשם במיתות משונות כדי רשעתם. ר' יוסף מיגאש ציווה לסקול מסור אחד ביוה"כ שחל בשבת לפני נעילה (ר"י אשרי, זכרון יהודה נ"ה:). הריבי"ש מעיד כי מאז הדורות הראשונים ועד זמנו היו מתירים להרוג המוסרים בקהילות ספרד (רשב"א). גם השלטונות נתנו רשות לבית הדין היהודי לדון דיני נפשות למלשינים בשקר (שו"ת הרא"ש כלל י"ג א'). בקהלת טולדו תקנו להחרים את המוסרים בבתי כנסיות, ולקנוס אותם בקנס ממון, ולענוש עונש מיתה ואין צריכים לכך הסכמת המלך. בפולין דנו את המוסרים באכזריות: חתכו את לשונם ואזניהם, וזאת בהסכמת הממשלה. מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|
