חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מנהגים

התנהגות המוסכמת על הציבור

מנהג הוא דרך התנהגות בענייני הלכה או חברה, המוסכם על הציבור כולו על על מקומות או על עדות, ואין לו מקור בהלכה. כלל הוא: מנהג אבותינו תורה היא (ש"ע ע"ד סי' שע"ו ד'),
לעולם אל ישנה אדם מן המנהג (ב"מ פ"ו).

מנהג אינו נקרא אלא דבר שכיח, שנעשה פעמים רבות. דבר שאינו תדיר אינו מנהג (קהלת יעקב ח"ב אות של"ח בשם הריב"ש והרמ"א בחו"מ סי' של"א).
מנהגים שונים
יש מנהגים שנקבעו לשם סייג כדי לחזק מצווה, או משום פרישות וחסידות.
לדוגמה: מקום שנהנו שלא לעשות מלאכה בערב פסח.
ההולך ממקום שאין עושים מלאכה, למקום שעושים - נותנים עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם (פסחים נ').

יש מנהגים הנעשים מפני שאדם גדול היה נוהג לעשות כן. אנו כורכים מצה ומרור ואוכלים ביחד כי כן עשה הלל.
יש כמה דברים שנהגו הרבנים להחמיר, כגון המנהג הפשוט היה להמתין שעה אחת בין אכילת בשר לאכילת גבינה (יו"ד סי' פ"ט א' הגהה), והש"ך החמיר שעכ"פ בני תורה לא יקילו בעצמם פחות משש שעות, וכן נוהגים עתה.
אמר מר: דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסורף אין אתה רשאי להתירם בפניהם.
אם דבר מסויים הוא אסור באופן ברור, ויש מקום שנהגו בו היתר, אין לומר שיש כאן מנהג להתיר, שהרי ההיתר נובע ממנהג טעות.
אבל להפך: היתר גמור, שיש מקומות שנוהגים בו איסור, נוכל לומר: כאן לא נהגו מנהג איסור זה. אך גם זאת על ידי חכם הגון ותיק וחסיד, שיוכל לידע תוכן העניין (מנהגי מהרי"ל הל' פסח).
מנהגים שעוקרים הלכות
יש מנהג שמבטל גם ההלכה המפורשת (ירוש' ב"מ פ"ז א').
אמר רב הושעיה זאת אומרת המנהג מבטל את ההלכה (עי' פ"מ שם).
ובפרט אין לשנות מנהג אפילו אם הוא שלא כדין, שלא להוציא לעז על הראשונים.
לפעמים כעאשר ההלכה רופפת בידי חכמים, סמכו על המנהג (ירוש' פאה פ"ז ה').

כאשר היה ספק בדבר, אמרו: פוק חזי מה עמא דבר [=איך נוהג העם] (ברכות מ"ה. פסחים ס"ו).

ועי' פחד יצחק ע' מנהג עוקר הלכה.
מנהגי נשים
יש מנהגים מיוחדים לנשים, כגון:
שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת (מג"א סי' רצ"ט ט"ו בשם אבודרהם),
שלא לעשות מלאכה בראש חודש (ש"ע או"ח סי' תי"ז),
שלא לעשות מלאכה בימי הספירה משקיעת החמה ואילך (שם סי' תצ"ז).
שלא לעשות מלאכה בעת שנרות חנוכה דולקים.
מנהגים מוזרים
יש גם מנהגים חמורים וזרים שלא באו ממקום קדוש, או שנהגו כן על פי טעות, ומצווה לבטלם.
אבל כתב הרשד"ם: (יו"ד סי' קצ"ג) שיש לנו ללמד זכות על הראשונים וכל צטדקי להראות על מה סמכו ואם אפשר לקיים המנהג, ובמקום שאי אפשר אי אפשר.

פסק הב"י: (או"ח סי' תר"ה) שיש למנוע המנהג על שחיטת תרנגול לכפרה בעיו"כ, והרמ"א הגיה שאין לשנותו מפני שנזכר בכמה גאונים.
הרמב"ם כתב על מנהג שהוא טעות ואפיקורסות (הל' איסורי ביאה פי"א י"ד), אע"פ שנמצא בתשובות הגאונים.

ויש מחלוקת בין הראשונים מה נקרא מנהג טעות ואם יש היתר לבטלו (פרי חדש או"ח סי' תצ"ו).

מצינו בתלמוד שהחכמים תקנו כמה תקנות נגד מנהגים שיצאו מהם מכשולים לעם, כמו תקנותיו של רשב"ג הזקן (גטין פ"ד א'-ג').
ר' יהודה הנשיא התיר את בית שאן לאכול ירק שאינו מעושר, שהיו נוהגים בו איסור (ירוש' דמאי פ"ב א').
אם נראה שמן המנהג נמשכו הוללות וסכלות והעדר כבוד התורה, ונמצא שם שמים מתחלל, מנהג כזה וודאי שראוי לבטלו.

בטול מנהגים מפני חשש חוקות הגויים
כמה מנהגים נשתנו מפני שהתחילו הגויים להשתמש בהם.
כמו המנהג שנהגו לפנים בבשמים לכבוד המת, ובטל המנהג לפי שהגויים התחילו לנהוג כן לכבד את המת בפרחים.

וכן במצבה שנאמר לא תקים לך מצבה אשר שנא ה', אף שהמצבה הייתה חביבה בימי האבות (ספרי פ' שופטים), מפני שעשו האומות אותה חוק לעבודתם.

אין אנו מתפללים עתה בכריעת ברכים כמו שעשה דוד המלך ואח"כ שלמה בביהמ"ק ודניאל וזולתם, משום שקבעו אותה הגויים לחוק בעבודתם, ואנו עושים כן רק בתפילת עלינו בר"ה ובעבודה ביום הכפורים (טעמי המנהגים לקוטים ל"ו ע"א).

מנהגי בית הכנסת
מצינו הרבה מנהגים בענייני תפילה.
ועל זה אמרו בירושלמי (סוף פרק בכל מערבין): אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש.

ובבבלי (פסחים נ':)
כבר קבלו אבותיכם עליכם, שנאמר שמע בני מוסר אביך וגו'.
כל הפוסקים מביאים כי גדול וחמור כוח המנהגים הקדמונים בענייני תפילה וברכה, ומותר לברך על מנהגים ולהזכיר שם שמים עליהם, ואין לנו רשות לבטלם (עי' שו"ת מהרי"ק סי' מ', הריב"ש סי' קי"א, הרשב"ש סי' תקס"ב, מהר"ם אלשקר סי' ח', ועי' מג"א סי' תצ"ו ד'-ה', וסי' תר"צ כ"ב).
יש מנהגים מיוחדים לערים שונות, כמו מנהג ירושלים (ב"ב צ"ג:), מנהג ערי הגלות (רמב"ם פי' המשניות פ' הנזקין), מנהג אנשי סיביליא שלא לאכול בשר בימי אבלות, מנהג דמשק בעניין החזרת נדוניא (תשובות מהר"ם אלשיך) וכדומה.

ראוי לכל קהל להחזיק כמנהג אבותיהם וחכמיהם הקדומים, ואין לערער במנהגיהם, ולא לשנותם כולם או קצתם. רק להיות כל קהל וכל מנהג שבהם שורר במקומו, עם ועם כלשונו מדינה ומדינה ככתבה (הקדמה למאירי בספרו מגן אבות).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
מנהגי נשואין אצל יהודי ארצות המזרח / אברהם יערי
מנהגי ראש חודש ומקורותיהם / שמואל חגי
מנהגות ליד הכותל המערבי / יום-טוב לוינסקי


מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
קטניות בפסח


נושאים קרובים באתר דעת
מנהג