לדף ראשי




מספר קצוב של אנשים ליסד עדה, קהל או צבור, לצורך תפילה בציבור או לדברים של קדושה שצריכים קהל אנשים. מנין אינו פחות מעשרה בני מצווה, למעלה מגיל 13 שנים ויום אחד.

הצורך בעשרה מבוגרים נלמד מן הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל", דבר שבקדושה צריך להיות בתוך בני ישראל. וחז"ל למדו כי "בתוך בני ישראל" פירושו עשרה מישראל.

תשעה וארון
הגאונים התירו להתפלל בתשעה וקטן וחומש בידו, וסמכו על מה שכתוב בפרקי דר"א (פ"ח) כי אם נתמעטו מעשרה מביאים ס"ת לפניהם וכו'. יש חולקים ומצריכים דווקא עשרה גדולים ובני חורין או קטן שנעשה בר מצווה (מחזור ויטרי עמ' 51).

והר"ר פרץ בהגה בתשב"ץ הכריע דלכתחילה אין לעשות כן, כי אם בשעת הדחק שאין מנין בכל העיר (מטה משה ח"א סי' ס"ח).

דברים שצריכים מנין
במשנה אמרו:

אין פורסין על שמע (ק"ש), ואין עוברין לפני התיבה (תפילה בצבור), ואין נושאין את כפיהם, ואין קורין בתורה, ואין מפטירין בנביא, ואין עושין מעמד ומושב (כשנושאים המת לקוברו היו יושבים שבע פעמים לבכות אותו ולסופדו), ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים, וברכת חתנים, ואין מזמנים בשם פחות מעשרה. וכשבא לפדות מן ההקדש צריך מנין של תשעה אנשים וכהן אחד (מגילה כ"ג).

ברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המניין.
ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המניין (שם).
בתפילה צריכים עשרה, כי עשרה שמתפללים שכינה עימהם, שנאמר "אלוהים ניצב בעדת אל" (ברכות ו').

אין מצרפים למניין נשים וקטנים.
אין מצרפים למניין מנודים או מומרים, כי קשר רשעים אינו מן המניין (סנהדרין כ"ו). אבל שאר בעלי עבירה בישראל מצטרפים (כלבו סי' י"א, או"ח סי' נ"ה י"ב).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
הוצאת ספר תורה לצורך מניין זמני / דרור פיקסלר



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן