לדף ראשי



נולד בשנת תק"א (1741) לאביו הגדול רבי דוב בר המגיד-ממזריטש. כבר מימי שחרותו הראה נטייה חזקה לתורת- הסוד, והרבה להתעניין בלמודי הקבלה. כחבר לו בחר לו אביו את הלמדן הצעיר והחריף רבי שניאור זלמן מלאדי, ולמדו יחד גפ"ת. לעומת זה לימד רבי אברהם את רבי שניאור זלמן מלאדי את תורת הקבלה. הם חילקו ביניהם את היום: חציו לנגלה וחציו לנסתר. גם את לימודי הנגלה תפס רבי אברהם בדרך הנסתר, וכאשר סיפר זאת רבי שניאור זלמן מלאדי למגיד אמר אליו:

"הנח לבני, למד אתה עמו כפי הבנתך והוא יפרש את הלימוד כהבנתו. אתה תראהו את הלבוש החיצוני של התלמוד והוא יראה לך את התוך, הפנימי שבו".

עוד מימי צעירותו נקט רבי אברהם בדרך העינויים והסיגופים, נהג בפרישות קיצונית ובחומרות יתירות, והתבדל מעל החברה, החיים וצורכיהם. בדרך זו דבק במשך כל שנות חייו הקצרים.

עם פטירת אביו המגיד בשנת תקל"ג לא היה רבי אברהם מסוגל לרשת את מקומו בהנהגת התנועה החסידית, על אף ההערצה הגדולה אליו מאת כל צדיקי הדור. הוא התיישב בפאסטוב הסמוכה לקיוב וחי שם בבדידות מבלי לראות פני איש.

כעבור זמן קצר נפטר בי"ב בתשרי תקל"ז (1776), בהיותו רק בן שלשים ושש. השאיר שני בנים: הבכור רבי ישראל חיים מלודמיר חתנו של רבי שלמה מקרלין (ובזיווג שני חתן רבי גדליה מלינץ), והצעיר רבי שלום שכנא, אביו של רבי ישראל, אבי שושלת רוז'ין המפוארת.

דברי תורתו נדפסו בספרו "חסד לאברהם" (טשרנוביץ תרי"א).


הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב





הערות לערך:
שם המעיר: אלחנן מישולובין
הערה: למלאך היתה בת בלומה רבינוביץ
יתכן ששם בעלה הוא יעקב

רבה של אודססה הרב זושא פרידמן זצ"ל שנפטר בשנת ה'תרצ"ז ושם מנוחתו כבוד
הוא בן חיה בת שלום שכנא בן אברהם בנה של בלומה זו.

חיה הנ"ל נישאה לאהרן נחמן פרידמן ועל כן שם משפחת הרב זושא רבה של אודססה הוא גם פרידמן.

מהרב זושא פרידמן יצאה משפחה עניפה ביותר ששמם נחקק בתולדות עם ישראל כגבורים בגבורה של תורה ויראה במיוחד בתקופת הקומוניסטים במדינת רוסיא.

בין צאצאים נמנים גם משפחת חתנו הרב אהרן חזן ז"ל בתולדות חייהם וגלגוליהם הועלו על ספר המאבק והניצחון

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן