לדף ראשי



חמש אותיות מן הא"ב: כ' מ' נ' פ' צ' שהן שונות בצורתן בסוף התיבה: ך' מ' ן' ף' ץ'. הראשונות נקראות פשוטות והאחרונות כפופות.
סיבת השינוי אינה ברורה. אם נאמר הטעם כדי להפריד בין תיבה לתיבה, קשה מדוע נשתנו אלו האותיות מזולתן.

ירושלמי (מגילה פ"א):

מנצפך הלכה למשה מסיני, ור' שמואל בר יצחק אמר מה שהתקינו לך הצופים וכו'.

דברי התלמוד כי מ"ם וסמ"ך בנס היו עומדים מרמזים כי כבר אז היו אותיות סופיות בשימוש, כי רק מ' סופית מקיפה את השטח הכתוב, כמו האות ס'.בזמן הקדום היו מעורבות ביחד ווהצופים [= נביאים] סדרו מנצפ"ך בסוף התיבה.

באותיות מנצפ"ך משתמשים למספר המאות:
ך' = 500
מ' = 600
ן' = 700
ף' = 800,
ץ'= 900.

ספר תורה שלא נכתבו בו אותיות מנצפ"ך פשוטות בראש ובאמצע התיבות, או שלא נכתבו אותיות מנצפ"ך כפופות בסוף התיבות - פסול (מסכת סופרים פ"ב).




הערות לערך:
שם המעיר: אבנר נגר
הערה: אות כפופה בפשטות היא באמצע התיבה כמו כף כפופה והפשוטה היא בסוף התיבה הכף עם הקו עד הסוף ולא כפופה
מקור ההערה: ידע אישי ומסורת תימן

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן