לדף ראשי



בגידה באימון, גניבה בדרך של ערמה.
מעילה באדם היא מעילנ בפיקדון או בחפץ של איש אחר שהניחו ברשותו, והוא נמנע מלהשיבו להעליו. הוא מועל באמונתו ובבטחונו של חברו.
נאמר:

ונפש כי תחטא ומעלה מעל בה', וכחש כעמיתו בפיקדון או בתשומת יד וגו' (ויקרא ה' כ"א).
אמר רבי עקיבא: מה תלמוד לומר "בה'"?
לפי שהמפקיד מפקיד בלא שטר ובלא עדים, ואין יודע בהם אלא הקב"ה,
לפיכך בזמן שהוא מכחיש, מכחיש במי שיודע בהם וכו' (ספרא פ' ויקרא).

אם כחש בפיקדון, ואמר שלא נתנו לו, ונשבע לשקר, צריך להשיב את הפיקדון בתוספת חומש לבעל הפיקדון, ויביא קרבן אשם מעילה איל תמים מן הצאן ששוויו לא פחות משני שקלים, וכפר עליו הכהן ונסלח לו (ויקרא ה' כ"ו, ועי' שבועות פ"ה).

מעילה בקדשים
מעילה בה' היא מעילה בקדשים. המעילה נעשית ע"י העברת החפץ מרשות הקדש לרשות ישראל, שנהנה מן הקדשים או פוגם בהם (מעילה י"ח).

מצוות עשה (ספר המצוות להרמב"ם סי' קי"ח) שהמועל בהקדש בשוגג ישלם מה שמעל ויוסיף עליו חומש כמו בפיקדון, ומביא אשם מעילה איל, שנאמר: נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה' והביא את אשמו לה' איל תמים וגו' ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו וגו' (ויקרא ה' ט"ו-ט"ז).

דיני מעילה בקדשים
כל הנהנה בשוגג מקדשי ה' אפילו שווה פרוטה, בין מקדשי מזבח בין מקדשי בדק הבית,
אם הוא דבר שנפגם בהנאה כגון: מאכלים ובגדים, משלם להקדש הפגם וההנאה ומוסיף עליהם חומש ומביא אשם מעילות.

במשנה נזכרת מעילה מיוחדת לגונב את הקסוה, שקנאים פוגעים בו (סנהדרין פ"א). ומפורש בגמרא: שהוא כלי שרת מלשון קשות הנסך. ונראה שהיא כלי לניסוך המים שלא הודו בו הצדוקים (סוכה מ"ח:) וגנבו הכלי כדי למנוע הניסוך ולכן קבעו חכמים עונש קשה של מיתה לגונב הקסוה.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן