לדף ראשי




עמוד אבן על קבר המת לזיכרו
יעקב הציב לרחל מצבה על קבורתה, היא מצבת קבורת רחל עד היום (בראשית ל"ה כ') אבשלום הציב לעצמו מצבה בחייו, יקרא לה יד אבשלום, כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי (ש"ב י"ח י"ח).

ר' נתן אומר כי בונים למת נפש על קברו (שקלים פ"ב ה'). ה"נפש" הוא בנין או ציון שיהא זכר לנפשו, והוא כבוד למת (פי' תקלין חדתין).

מזמן התלמוד היו רושמים בכתב על המצבה לזכרון המת, וזאת ניתן ללמוד ממה שמנו בין הדברים הקשים ללימוד (שכחה) את הקורא כתב שעל גבי הקבר (הוריות י"ג:).

מטרת המצבה היא להיות לזכרון למת, שלא ישתכח מן הלב.

לכן אמרו חז"ל:

אין עושין נפשות (מצבות) לצדיקים, דבריהם הן הן זיכרונם (ירוש' שקלים פ"ב ה'),

ופסק הרמב"ם שאין להקים מצבות על קברות הצדיקים (הל' אבל פ"ד סי' ד'),

האריז"ל (שער המצוות פ' ויחי) כתב שהמצבה הוא צורך גדול, ויש בה תיקון לנפש.
רשב"א אומר: שהוא כבוד למת (שו"ת סי' שע"ה).
היום נוהגים לעשות מצבות גם לרבנים גדולים.

נוהגים לתלוש עשב או לקחת אבן קטנה ולשימם על המצבה, להראות שהיו על קברו של המת (באר היטב לאו"ח שם).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן