לדף ראשי




קארל מרקס - מייסד הסוציאליסם המודרני. נולד בעיר טריער בגרמניה 5 במאי 1818, ומת בלונדון 14 במארס 1883. אביו היה עורך דין שהמיר דתו בשנת 1824. שם משפחתו אשר הצטיינה ברבנים וחכמים היה לפנים "מרדכי" ואבי זקנו החליף אותו בשם האשכנזי "מרקס".

קארל מרקס למד באוניברסיטות של בונא וברלין, וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. בהיותו צעיר לימים, בשנת 1842, פנה לפוליטיקה והיה מו"ל של העתון הראדיקאלי "ריינישע צייטונג" בקולוניא (קלן). אח"כ היה תחת הדגל הסוציאלי של סופרים צרפתים.

בשנת 1843 יצא לפאריס לעזור בהוצאת "דייטש-פראנצעזישע יאהרביבערע" שהשתתפו בו טובי הסוציאלים אז, כמו אנגלס, משה הס ואחרים. רק חוברת-כפולה הופיעה מן המאסף השנתי הזה ובה כתב מרקס שני מאמרים: "מבוא לביקורת הפילוסופיה של הגל", אשר בו גנוזים הגרעינים של הפילוסופיה ההיסטורית-המטריאלית; "לשאלת היהודים", בקורת על ספרו של ברונא בויער.

מרקס דרש בשביל היהודים שיויון זכויות מלא. היהדות הייתה בעיניו עניין חברתי.
הוא היה אחד מעורכי העתון "פארווערטס" בפאריס, ובגלל מאמר שכתב נגד הממשלה גורש מפאריס בשנת 1845 והלך לבריסל, שם התחיל יחד עם אנגלס בתעמולה מהפכנית-סוציאלית. התחבר לחברה הקומונארית בשם "אגודת הישרים".

באותה שנה הוציא יחד עם אנגלס את הספר "המשפחה הקדושה" או "ביקורת של הביקורת הביקורתית" נגד הפילוסופיה העיונית של ברונא בויער. בשנת 1847 הוציא בצרפתית "מאמר אודות המסחר החופשי" והוא ביקורת נגד ספרו של פרודן "פילוסופיה של העניות". בעת ההיא חיבר עם אנגלס את ה"מניפס הקומוניסטי", הרואה את ההיסטוריה האנושית כמלחמת מעמדות, וכי המלחמה לחופש פוליטי היא הצעד הראשון לנצחונו של הפרוליטרים נגד הבורגנים.

כאשר פרץ בגרמניה מרד 1848, עבר מרקס לקלן להוציא שם את העתון "די נייע ריינישע צייטונג", כאשר נכשלה המהפכה גורש מרקס מקלן, עבר לפריס ומשם ללונדון. עמד בראש התנועה המהפכנית והסוציאליסטית שהתרכזה אז בעיר מן הבורחים והמגורשים מכל הארצות. ביום 24 בספטמבר 1864 השפיע על האסיפה ההיסטורית בלונדון ליסד את החברה האינטרנאציונלית של הפועלים, ועמד בראשה עד שנת 1872.

ספרו "הקפיטל"
את מעמדו קנה מרקס כאשר הדפיס את החלק הראשון מספרו המרכזי ה"הקפיטל", שהוא ביקורת הכלכלת המדינית (1867). הקאפיטל נעשה לאבן היסוד של הסוציאליזם המדעי. מרקס מבקר בו את הכלכלה הקאפיטליסטית ומראה את סופה ההכרחי.

מארקס טוען כי ערך הסחורה נקבע לפי העבודה המושקעת בה. ערך העבודה נקבע לפי סך האמצעים הדרושים לחיי הפועל ובני ביתו. העבודה מיצרת תוצר שערכו גדול יותר משווים של האמצעים האלה, וזהו "הערך העודף", העובר למעביד, ונעשה הון. ההון הוא שכר עבודה, אבל כסף זה לא הגיע לידי הפועל, והוא נגזל ממנו.
השאיפה הטבעית של ההון היא להתרחב עד אין סוף, ולהתרכז במספר קטן של בעלים, מפני שבעל ההון חזק, הוא מתגבר על הפועל החלש ובולעו.
החברה מתפתחת בדרך זו, שבקצה אחד עומדת קבוצה של בעלי הון, ובקצה השני המון פועלים. החברה הסוציאליסטית תיבנה על ביטול בעלי ההון.
החלק השני מספרו הקאפיטל נערך אחרי מותו ע"י אנגלס, ונדפס בשנת 1886, והחלק השלישי בשנת 1894.
עד היום נחשב ה"קאפיטאל" לספר היסוד בספרות הסוציאלית.

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: ב-1842 התמנה מרקס לעורך Rheinische Zeitung (גרמנית: "עיתון הריין"), עיתון צעיר, רפורמיסטי ופרו-דמוקרטי, שהתנגד לשלטון הפרוסי. במהלך עבודתו בעיתון פגש את פרידריך אנגלס, פילוסוף אנגלי יליד פרוסיה שהחזיק בדעות דומות למרקס בנושאי שוויון חברתי. השותפות ביניהם עתידה הייתה להימשך עד מותו של מרקס. יש הטוענים כי אנגלס הביא לידיעתו של מרקס את מצבו של מעמד הפועלים וקירב אותו לכלכלה. אנגלס גם מימן את מרקס לאורך כל תקופת היכרותם.

תחת הנהגת מרקס הפך העיתון להיות רדיקלי יותר ויותר; הוא ביקר את היחסים בין ההנהגה הפרוסית לכנסייה, פרסם מאמרים על מצבו של מעמד הפועלים ואף הציע להחליף את המונרכיה הפרוסית במדינה דמוקרטית. השלטונות הפרוסים לא יכלו להשלים עם הרעיונות הללו וב-1843 הכריחו את מרקס להתפטר וסגרו את העיתון.

מרקס גלה לפריז. בתקופה זו חיזק את קשריו עם אנגלס ופרסם מאמרים רבים, ובהם "על השאלה היהודית", משנת 1844, ובו טען כי הבסיס החילוני של היהדות הוא אנוכיות, דתו - הרוכלות, ואלוהיו - הממון, וגרס "שחרור מהרוכלות והכסף, וכתוצאה מכך מהיהדות המעשית, הממשית, יהיה האמנציפציה-העצמית של דורנו... השחרור ליהודי יהווה שחרור לחברה מהיהדות". ב-1844 חיבר את "כתבי היד הכלכליים-פילוסופיים", שפורסמו רק בשנות ה-30 של המאה ה-20, ובהם פיתח את היסודות התאורטיים וההומניסטיים של ביקורתו על החברה הבורגנית: מושג מרכזי שפותח בחיבור זה היה מושג ה"ניכור", המאפיין את החברה הקפיטליסטית.

כבר ב-1845 נאלצו מרקס ואנגלס לגלות מצרפת לבריסל; לטענתם, עקב לחץ של שלטונות פרוסיה על צרפת. שם, פרסמו מספר מאמרים עד שבפברואר 1848 הם פרסמו את המניפסט הקומוניסטי, החיבור החשוב והמפורסם ביותר שלהם.

בימי אביב העמים של שנת 1848 שב מרקס לגרמניה, וחזר לערוך במתכונת מחודשת את העיתון הדמוקרטי-רדיקלי "עיתון הריין החדש" (Neue Rheinische Zeitung). כשנכשלו המהפכות הללו עבר מרקס ללונדון, בה בילה את שארית ימיו.

ב-1864 היה מרקס שותף להקמת "האיחוד הבינלאומי של העובדים" שנודע מאוחר יותר כ"האינטרנציונל הראשון". ארגון זה קרס 12 שנים מאוחר יותר, ב-1876, בהשפעת תנועת האנרכיזם והקומונה הפריזאית.

במהלך חייו בלונדון פרסם מרקס את הכרך הראשון של "הקפיטל", שבו תיאר את התפתחות החברה הקפיטליסטית ואת מתחיה הפנימיים האמורים להביא להתפרקותה. הכרכים השני והשלישי של "הקפיטל" פורסמו לאחר מותו, בעריכת אנגלס ואחרים.

תחילה חיו מרקס ומשפחתו חיי מחסור בלונדון. הוא התקיים בעיקר הודות לקצבה חודשית שקיבל מאנגלס. מרקס אף נאלץ לקבור שניים מילדיו שמתו מחולי, כשהוא נטול יכולת להושיע אותם. מאוחר יותר שימש במשך שנים ככתב בלונדון של העיתון הניו-יורקי הרדיקלי "ניו יורק דיילי טריביון". מאורעות אלו תרמו רבות להתפתחותה של תפיסת הצדק החברתי אצל מרקס.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%A1
לעיון נוסף: http://he.wikipedia.org/wiki
http://he.wikipedia.org/wiki


שם המעיר: אורי לינק
הערה: הקשר היהודי של קרל מרקס וחברת פיליפס ההולנדית.

אחות של אמו של קרל מרקס סופיה פרסבורג נישאה בהולנד לסוחר הטבק ליאון פיליפס , לזוג נולדו 9 ילדים ובהם פרדריק פיליפס שהיה אביהם של גרארד פיליפס ואנטון פיליפס המיסדים של חברת הענק פיליפס ההולנדית למוצרי חשמל.
אביהם פרדריק היה בן דוד של קרל מרקס. כל המשפחה התגוררה בעיר ההולנדית צלטבומל בדרום מערב הולנד. ליאון פיליפס תמך כספית במשך שנים בקרל מרקס והוא גם היה המוציא לפועל של צוואת הוריו של קרל מרקס.
קרל מרקס היה בן בית במשפחת פיליפס ושהה תכופות בביתם.
ליאון פיליפס נולד בעיר צלטבומל בשנת 1794 ונפטר שם בשנת 1866. בשנת 1826 הוא המיר את דתו והצטרף לכנסיה הרפורמית הפרוטסטנטית.

מקור ההערה: ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן