לדף ראשי




שלמה מולכו - אנוס שחזר ליהדותו ונעשה מקובל; נולד בפורטוגאל בשנת 1500 לערך, ומת על קדוש השם במנטובה איטליה בשנת 1532.
היה ממשפחת אנוסים. נולד כנוצרי ונטבל בשם דיוגו פיריס. היה מזכיר בבית משפט.

מולכו פגש את דוד ראובני שעבר בפורטוגאל, בשליחות מדינית "ממלך היהודים" מחיבר באפריקה. ראובני רצה לבקש מהכנסיה הנוצרית ברומא לעזור ליהודים באפריקה להלחם עם המוסלמים שונאי נפש הנוצרים. מולכו רצה להשתתף בשליחות זו, מל את עצמו והתגייר, אך דוד הראובני לא הסכים לקבלו.

מולכו עבר לשאלוניקי, שם למד קבלה אצל ר' יוסף טאיטצק ונתודע למרן ר' יוסף קארו. מולכו היה בעל דמיון רגיש. הוא התמסר לסודות הקבלה, וביחוד עסק בעניין המשיח והגאולה העתידה. היה דרשן מלהיב, ונדד מעיר לעיר לעורר את העם לתשובה, ולהודיע כי בסוף האלף הששי (1540) יבוא המלך המשיח.

מולכו מצא רמז באגדה במדרש אבכיר לפסוק "עד אשר אבא אל אדוני שעירה" - "זו בית גוברין", שהיא לדעתו איטליה של יון, שנחלקה תחת ממשלת מלכים רבים. הוא מצא כי אליהו יופיע בראשונה בעיר רומא, והמשיח עצמו יושב בפתח העיר רומא (סנהדרין צ"ח.). לכן החליט ללכת לרומא ולהודיע למלכים ולשרים כי קרובה מלכות המשיח להגלות. דברים אלה אמר לאפיפיור השביעי ולהגמונים, והם חשבו זאת להתגלות שניה של משיחם, ולכן מצאו הדברים חן בעיניהם. מולכו ניבא לאפיפיור כי עתיד לבוא מבול על רומא. ואמנם ירד גשם כבד ברומא בשנת 1530, והנהר טיבר עבר על גדותיו.

אמונת היהודים במולכו
כאשר בא מולכו לאנקונא באיטליה בשנת 1531 דיבר על לב היהודים וניחמם כי עוד מעט יגאלו מן הגלות. רבים שמחו לקראתו והאמינו בו. היו מן החכמים שפחדו מרעה שיביא עליהם בהזיותיו ובחלומותיו. הם הלשינו באזני ההגמון כי מולכו הוא אנוס השב לאמונת ישראל. מולכו השיב להגמון: "אמת הגידו לך, כי ה' אלוהים הוא אמת ותורתו אמת ואין עוד". בימים ההם היה חופש דת, על כן שחררו ההגמון, בתנאי שלא ידבר נגד הדת השלטת. מולכו לא ציית, ובדרשותיו דיבר נגד הנצרות, וסיכן את עצמו ואת שומעיו.

בשנת 1531 הדפיס את דרשותיו בשם "ספר המפואר". בונציה פגש שנית את דוד ראובני, הם השתתפו בנבואות הקץ וחכו לנפלאות. גם בונציה היו למולכו מתנגדים מאחיו שפחדו שמא פעילותו תזיק.

בין רודפיו היה ר' יעקב מנטין מגולי ספרד, שהיה רופא השר דיגו מונדוזא ציר קרל החמישי בריפובליקא הויניצית. הוא הלשין עליו לפני מושלי ונציה. ראובני נסע עם מולכו בשנת 1532 לרגנשבורג, שם התאספו נסיכי הארץ ובראשם הקיסר קרל החמישי. מולכו הביא עמו את דגל יהודה אשר עליו רקומים אותיות "מכב"י" = ראשי תבות "מי כמוך באלים י"י", וכנראה מסרו לקיסר את חלומותיהם בעניין המשיח. הקיסר ציווה לכלוא אותם, והם הובלו למנטובה באיטליה, שם דנו הכמרים את מולכו לשרפה על המוקד.

בטרם נשרף הסכים הקיסר לסלוח לו אם יקבל את הנצרות. הוא סרב להמיר דתו, קיבל את היהדות בפרהסיה, וקרא "שמע ישראל" בקול גדול. הוא הושלך לאש ומת על קדוש השם.

בגדיו וחפציו היו שמורים בפראג בבית הכנסת פנחס. החפצים הם: טלית קטן של משי עם ציצית של משי, קיטל (תכריכין), דגל קטן ממשי צהוב, ועליו תפורים בחוטי משי אדום פסוקים מספר תהלים.
בצד האחד: מלמד ידי לקרב... ארדפה אויבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם.
ובצד השני: שמחני כימות עניתני... שיר המעלות ממעמקים קראתיך. ועוד.

משיח שקר?

בשאלת משיחיותו של מולכו חלוקים בדעותיהם החוקרים של ימינו. אלו הגורסים שמולכו ראה עצמו כמשיח רואים את הסבת שם משפחתו למולכו כרמז לשאיפות מלוכניות כדוגמת מלך המשיח, אך בעיקר מביאים כראיה את חישובי הקץ שלו, ודרשותיו שבהם הוא רומז לכאורה על משיחותו.

לעומתם, יש חוקרים שסבורים כי מולכו לא ראה את עצמו כמשיח, אלא היה דמות שהקדימה את זמנה: הרעיון של גאולת ישראל בכוח צבאי ופוליטי התגבש כמה מאות שנים מאוחר יותר, אך בזמנו של מולכו נראה רעיון זה מופרך והזוי.

בחקר דמותו של מולכו נתקלו החוקרים בקשיים מסוימים. היטיב לנסח זאת ד"ר ש. ברנשטיין, בדבריו:

"במאורעות הפלא של שלמה מולכו...עושה ההיסטוגרפיה קפיצה משונה, היא עוברת ישר מן ההיסטוריה אל האגדה. במקום להתרכז על תעודות ועובדות...היא מעמידה במרכז עולם דמיוני ומרחף באוויר...היא בונה את עליותיה על שמועות ואגדות שאת מקור מוצאן קשה אפילו לשער."

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
לחקר האידיאה המשיחית של שלמה מולכו / ש. ברנשטיין
התנועות המשיחיות של אלרואי, מולכו והראובני / חיים שוארצבוים



הערות לערך:
שם המעיר: שלמה יוסף אוביץ
הערה:
הטלית קטן של רבי שלמה מולכו המצויה בפראג מוזכרת בכמה מקומות בפוסקים ומהוה דוגמא לכמה מהלכות ציצית. א. לענין צבע הטלית. ב.לענין הרוחב שבין קשר לקשר, כמובא באליהו רבה הל' ציצית סי' י"א ס"ק כ' וז"ל: אבל סיים [בעל הלחם חמודות] שראה ציצית של ר' שלמה מלכו ש[הרוחבים שבין קשר אחד למשנהו] אינם שווים לגמרי. ג. עוד כתב שם: גם במספרם ראה שהכריכות ראשונות שאצל הטלית הן עשרה, ואחר כך ה' ו' ואחר כך ה' היינו כאותיות שם הוי"ה, ענין זה מובא בשמו גם במגן אברהם הל' ציצית סי' י"א ס"ק כ"ב.ד.לענין קשירת חוטי הציצית בקצותיהם, כתב באליה רבה שם ס"ק כ"א:כתב לחם חמודות שראה בציצית של ר' שלמה מלכו שלא היו קשורים [בקצות החוטים].
מקור ההערה: שלחן ערוך אורח חיים ונושאי כליו
לעיון נוסף:


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן