לדף ראשי




סיר משה מונטיפיורי - מדינאי שעסק בהצלה של יהודים בכל העולם, ובנה שכונות בירושלים; נולד בליוורנו י"ג מרחשון תקמ"ה (28 אקט' 1784), ומת בראמסגייט אנגליה י"ג אב תרמ"ה (25 יולי 1885).

סבו, משה חיים מונטיפיורי, היה ספרדי, נולד בליוורנו והתיישב בלונדון באמצע המאה הי"ח. הוליד 17 בנים. אחד מהם, יוסף אליהו מונטיפיורי, נשא את רחל בת אברהם לומברוזו די מאטום מוקאטא. בנסיעת עסקים לליוורנו נולד להם משה מונטיפיורי. בשובם לאנגליה התיישבו בקענינגטון, שם למד משה ועבד בבית מסחר. עבר ללונדון, ועסק בתווך שטרות. אחיו אברהם השתתף עמו עד שנת 1816. הם סחרו עם בית רוטשילד. בשנת 1824 עזר ליסד חברת ביטוח ועמד בראשה. היה בין המייסדים של חברה לאספקת אור מגז בערים הגדולות באירופה. היה חבר בחברה לסלילת מסלות ברזל ומנהל בבנק הראשי באירלאנד. בשנת 1837 נבחר לשריף בלונדון, והיה היהודי השני במשרה זו. בשנה ההיא, כאשר עלתה המלכה ויקטוריה על כסא מלכותה, כבדה את משה בתואר "פרש", ובשנת 1846 זכה לתואר "סיר". משנת 1847 ואילך נתמנה לכמה תפקידים.

פעולתו ליהודים
מונטיפיורי, יחד עם בני רוטשילד ובני גולדשמיד, השתדלו להשיג מהפרלמנט שיוויון זכויות ליהודי אנגליה. בשנת 1814 נבחר לגזבר בית הכנסת הספרדי בלונדון, אח"כ נבחר שש פעמים לפרנס הקהילה. משנת 1838 עד שנת 1874 היה ראש הועד משלוחי היהודים בבריטניה, וכאשר התפטר ממשרתו נתנו לו הקהילות למתנה שנים עשר אלף ליטרא שטרלינג, והוא תרם את כל הסכום לבניית בתים לעניים בירושלם. שבע פעמים נסע לארץ ישראל בשנות 1827, 1838, 1849, 1855. 1857, 1866, 1875. בפעם האחרונה היה בארץ בהיותו בן 91 שנה, ועמו נלוה מזכירו דר' אליעזר לעווי.

פעולתו בארץ הייתה מקיפה. הוציא סכומים גדולים מכספו לצרכי הצבור, עזר לבנין בתי כנסת, בנה את המבנה המפורסם על קבר רחל, הגביה את הכותל המערבי כדי שערבים לא יוכלו לזרוק אבנים מהר הבית על המתפללים ליד הכותל, הקים בית דפוס עברי בירושלים, הקים שכונות חדשות בירושלים, בנה מושב לעבודת אדמה ליד יפו, תמך בבתי חסד וצדקה.

התרים גם אנשים אחרים. יהודה טורא מניו-אורלינס באמריקה ציווה לפני מותו למסור למונטיפיורי חמישים אלף דולאר לבנות בתים לעניים מחוץ לעיר ירושלם, בכסף זה נבנו בתי טורא ליד ימין משה. מונטיפיורי נחשב בעיני אנשי ארץ ישראל כמלאך מושיע, ובכל עת בואו שמה נשקו את כנפי בגדו.

נסע לדמשק להגן על יהודים שנאשמו בעלילת דם, והשיג מהשלטן כתב גלוי (פירמאן) להודיע כי העלילה בשקר יסודה (1840). עמד לפני שני קיסרים ברוסיה, בשנת 1846 ובשנת 1872, לבקש מהם להטיב מצב היהודים.
מונטיפיורי נפגש עם האפיפיור ברומא בשנת 1858, לבקש ממנו להחזיר את הנער טורטארא, שגזלוהו מבית אבותיו והמירו את דתו בכח, אך האפיפיור לא שעה אליו.

בשנת 1867 יצא לרומניה להגן על היהודים, והיה שם בסכנה, כי ההמון רצה להתנפל עליו ולחבול בו. כמעט בכל נסיעותיו סיכן את נפשו, כי הדרכים היו אז בחזקת סכנה.

מנהגיו
מונטיפיורי היה יהודי כשר ונאמן באמונתו. התפלל בכל יום בבית הכנסת והיה חבר בחברה קדישא. לא התגאל במאכלות אסורים, ולא נסע בשבת ויום טוב. היה רגיל לכתוב זכרונות מחייו בכל יום, ולעת פנאי קרא אותם לדעת אם עליו לתקן דרכיו ומעשיו. שמר את מצוות ה' גדולה או קטנה. בהיותו בן מאה שנה (8 נובמבר 1883) קבל מכתבי ברכה מגדולי הארץ ובתוכם המלכה ויקטוריא ואלברט אדוארד הנסיך מוולס. יום הולדתו זה היה יום חג, וכל בני עיר ראמסגייט השתתפו בשמחתו. סיר משה מונטיפיורי נקבר בראמסגייט בקבר שהכין בחייו לעצמו ולאשתו יהודית, ועליו מבנה דומה לזה שבנה לקבר רחל. מול הקבר יש בית כנסת עם אוצר ספרים וישיבה לעשרה תלמידי חכמים המתפרנסים מקרן קימת של עזבונו, ואומרים קדיש ביום הזכרון שלו ושל אשתו (עי' חיים גדליה, כתר שם טוב, 1887).

יהודית מונטיפיורי, אשת סיר משה מונטיפיורי ובת לוי ברנט הכהן, נולדה בלונדון בשנת 1784 ומתה ב- 1 באוקטובר 1862. נישאה לסיר משה בשנת 1812, עזרה לאישה בכל פעולותיו, ונסעה עמו בכל מסעותיו עד שנת 1859. הייתה אשה משכילה, ידעה הרבה שפות ושירה. כתבה ספר זכרונות שהודפס בעילום שמה. במותה יסד סיר משה ישיבה (קוליג') בראמסגייט לזכרה.



הערות לערך:
שם המעיר: אבי שי
הערה: כמצוין במאמר, שם אימו של סיר משה מונטיפיורי הוא רחל (בת אברהם) לומברוזו מוקטה דה-מטוס. מה ידוע על מוצאה המשפחתי? האם יש ראיות/מסמכים להיותה נצר לאחד משני אחיו של יוסף לומברוזו(דויד ואברהם) שהועלה על המוקד יחד עם אימו ואחיותיו במקסיקו סיטי בתאריך ה-8 לדצמבר שנת 1596 למנינם. האם ידוע על צאצאים אחרים של דויד ואברהם?
מקור ההערה: Martin Cohen, 'The Martyr
לעיון נוסף: Reid Heller: The Tzadik of the Southwest


שם המעיר: יוחאי חלפון
הערה: יישר כוח על המאמר, רק ברצוני לתקן טעות נפוצה, המבנה שעל קבר רחל (המבנה בעל הכיפה) היה קיים הרבה שנים לפני מונטיפיורי, מונטיפיורי רק שיפץ אותו ובנה את החדרון הנוסף המוכר לנו מכל התמונות.
מקור ההערה: ספרו של נדב שרגאי "על אם הדרך"

שם המעיר: ארנון
הערה: הסיפור על בניית החלק העליון בכותל הוא אגדה ואיננו נכון עובדתית.

מקור ההערה: עפ"י דברים ששמעתי מהחוקר דן בהט.

שם המעיר: משה ג‏'ורג‏'י
הערה: יש לציין שזיקתו לדת התחילה בנערותו בהשפעת רבי נתן אדלר ולכל מסעותיו בעולם היה לו שוחט שיוכל לאכול בשר חלק
מקור ההערה: ויקפדיה

שם המעיר: בן
הערה: מאמר מעניין ויישר כוח. תיקון נוסף על ההערות הקודמות: בתי יהודה טורא הם בתי שכונת משכנות שאננים, שהוקמה ב1860. ימין משה הוקמה רק ב1895 ולכן לא ניתן לומר, ציטוט: "בכסף זה נבנו בתי טורא ליד ימין משה".

מקור ההערה: עובדות "היציאה מן החומות" והחוקר ד"ר אייל מרון

שם המעיר: דר רחל רייטבלט
הערה: הוספה לידע כללי. רופאו האישי של משה מונטיפיורי היה סר תומאס הוד גקין, הרופא האנגלי הנודע ,שהתלווה אליו במסעותיו לארץ ישראל. באחת ממסעות אלה נפטר דר תומאס הודגקין ונקבר בבית הקברות הנוצרי ביפו.
מקור ההערה: ידע אישי מבית ספר לרפואה בירושלים.

שם המעיר: יהודה שרוני
הערה: לדעתי, השיר המושר מפי יהורם גאון: "כל הכבוד לשר" יש בו בכדי לתת הצצה חויתית ונדירה למעט מפעולו המופלא של מושה מונטיפיורי.אגב אני אישית נחשפתי אך לאחרונה לטקסט המלא ופשוט התרגשתי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן