לדף ראשי




ר' יהודה אריה מוסקאטו – רב, משורר ופילוסוף; נולד בעיר אסימו אצל אנקונא באיטליה, בערך בשנת 1530 ומת במנטובה כ' אלול ש"ן (1590).

אחר גירוש היהודים בשנת 1554 מן המדינות שמשל עליהן האפיפיור פאול הרביעי, הלך מוסקאטו לבית קרוב משפחתו מינצי ביריטארו במנטובה, שם השתלם בחכמה ובתורה בהשפעת הרבנים והחכמים: האחים ר' משה, דוד ויהודה פרובינצאל, ור' עזריה מן האדומים. בשנת 1587 נבחר לרב הכולל במנטובה.
עסק בפילוסופיה והעמיק בספרי הרמב"ם ור' יהודה הלוי. עם זאת נטה לחכמת הקבלה. במותו הספידוהו ר' אברהם פרובינצאל, ר' עזרא די פאנו, וראש לכולם הרב ר' שמואל יודא קאצינלנבויגן, שאמר עליו: נפקד ממנו שר וגדול בישראל, אשר נמצאו בו בשלמות כל התוארים הראוים להמצא בת"ח וכו' (דרשות מהר"י מינץ).
בין תלמידיו היו ר' אברהם הרופא משער אריה בעל שלטי הגבורים, ר' אלעזר פריבינצאל, ור' חנניה אליקום די ריאטו ב"ר עשאל רפאל מחכמי מנטובה.

ספריו
"נפוצות יהודה" (ויניציא 1588, לבוב 1859), הכולל 52 דרשות לכל השנה ולנושאים שונים, כמו לחנוכת בית המדרש, פדיון שבוים. ומוסיקה. הספר הזה מצויין בסגנונו במליצתו והגיונו. הדרשנים רבים השתמשו בו.

"קול יהודה" (ויניציא 1594), פירוש על הכוזרי. את הפירוש חיבר לבקשת הרבנים סיווידאלי וסאראוואל במנטובה. הפירוש נדפס עם הכוזרי בהוצאות שנדפסו אחר כך. בפירושו השתמש מוסקאטו בספרי חכמה שכתבו חכמי או"ה, ולדעתו כל חכמות הגוים "משלנו הם ולנו המים, לחמנו הם" (נפוצות יהודה דרוש ה'). פירוש זה נפוץ מאוד, והוא נמצא במהדורות הרגילות של ספר הכוזרי הכולל ביאורים.

פירוש על שיר השירים, שנשאר בכתב יד. המחבר מזכירו שלוש פעמים בספריו (נפוצות יהודה מ"ט, קול יהודה מאמר ג' פי"ז).
כתב פיוטים ושירי אבל על הרב ר' שמואל קאזיס (נפוצ ות דרוש ל"ב), וקינה על מרן הב"י (אוצר נחמד ח"נ 167 ותולדות מוסקאטו 55); שירי סאביה (תולדות 57), ושם שיר אחד קצר הנקרא פנים ואחור; תחינה על הגשם (בספר אילת השחר לר' מררכי ירא, ועי' צונץ ס"פ 414 ותולדות 60).



הערות לערך:
שם המעיר: אהרן שפי
הערה: המוסיקולוג ואיש החינוך תושב חולון, יוסף ספיבק, (MA)כתב חוברת בשם "מדרשי מוסיקה", ובה הארות ופירושים למאמרו (דרשתו) של מוסקאטו "הגיון בכינור", אודות המוסיקה ומקורותיה.
מקור ההערה: ידע אישי בעקבות קריאת החוברת

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן