לדף ראשי




ר' אליהו מזרחי - הרא"ם – רב, מפרש ומתמטיקאי; נולד בקושטא בערך בשנת 1450, ומת שם בשנת 1525. היה תלמיד ר' אליהו הלוי (שו"ת מהר"ם סי' מ"א), גם למד אצל ר' יהודה מינין מפאדובה, שהזהירו במכתב שלא להתערב בריב בין ר' יוסף קולון ור' משה קפסולי.

למד חכמת חיצוניות אצל מרדכי כומטינו, והתפרנס מהוראת תלמוד, חכמת החשבון, אסטרונומיה ועוד. הרביץ תורה וחכמה בקושטא וסביבותיה (תשובות נחלה ליהושע סי' י"ט). עסק הרבה בצרכי צבור, אף כי היה חלש בגופו (שו"ת מהרא"ם סי' נ"ו).

במות ר' משה קפסולי בשנת 1495 נתמנה ר"א מזרחי תחתיו לרב וחכם באשי בטורקיה, ובמשמרתו זאת עמד עד יום מותו. הרא"ם, כמו הרב הקודם לו, נתכבד לישב בבית המשפט של הסולטן על כסא לימין המופתי, לשמוע ולדון במשפטי היהודים, ולעומתו בצד שמאל ישב הפטריארך של היונים לדון בדיני הנוצרים. אחר מות הרא"ם נתבטלה המשרה הזאת בהשתדלות חתנו ר' משלם והיהודים (עי' עדות ביעקב כ"ה. להרב יעב"ץ).

הרא"ם התנגד תחילה לקראים והתווכח עם בשייצי (עי' הקדמת אדרת אליהו), אך אחר שנתמנה לחכם באשי נטה לקרבם וללמדם תלמוד. התרעם על אלה שהחרימו את המלמדים קראים, ואמר שהמלמדם משתדל לקרב רחוקים תחת כנפי השכינה, ואין לך מצווה גדולה מזו (שו"ת מהרא"ם סי' נ"ז).

התנגד למנהגים שחידשו בעלי הקבלה, ואמר אע"פ שבעלי הקבלה קצתם היו מדקדקים במספר התיבות, לא היו מכריחים את בעלי הקבלה האחרים וגו' והיו טועים בזה אפילו בעלי הקבלה עצמם (שם סי' א').

ר' אליהו מזרחי היה מגדולי המפרשים של פירוש רש"י לתורה, וספרו "מזרחי" הוא מן הספרים הנלמדים בתחום זה.

ספריו
הרא"ם חבר תספרים האלה:
א) "תוספי סמ"ג". נדפס בפנים הספר בתור חדושים (קושטא 1541).
ב) "מזרחי" באור על פירוש רש"י לתורה (ויניציא 1527). הספר נחשב לאחד הפירושים המרכזיים לרש"י. ר' יעקב בספרו נחלת יעקב השיג עליו. ר' יעקב בן נעים בספרו משכנות יעקב הגן על ר' אליהו מזרחי ואמר (פרשת חוקת דף קע"ב ע"א): "מי האיר ממזרח לגלות מצפוני רש"י ז"ל... מי אסף וקיבץ נדחים בעמקי ים התלמוד... עד שזרח בחושך אור הגנוז. ולפני שבא הגאון מ"כ ז"ל, היו דברי רש"י ז"ל בכפיפה שאין לה אוזנים, והיו מונחין בקרן זויות, עד שבא אליהו ז"ל ופירשן ויטחן עד אשר דק בחכמת הדקדוק".
ג) שאלות ותשובות הנודעות בשם "שו"ת מהרא"ם", ח"א מאה תשובות (קושטא 1546) וח"ב ל"ט תשובות, נדפסים בשו"ת ר' אליהו ן' חיים בשם "מים עמוקים" (ויניציא 1647). ר' יהודה בן בולאט קראו בתשובתו (בספר אהלי תם סי' ל"ד) "ראש ההוראה לכל גלילות הגולה בדורנו זה". ר' חיים שבתי (בשו"ת חלק אה"ע סי. ג') כותב: כבר נודע עוצם חכמתו של הרב המופלא עד היכן הגיע. ומקובלני שהרב הגדול מהר"י בן לב זלה"ה היו בעיניו דברי הרב מהרא"ם זלה"ה כביכול כיוצא מפי הגבורה (עי' שו"ת מהר"י בן לב ח"ג סי' כ"ו).

בחכמות למודיות חבר:
ד) באור על ספר אלמגסטי לתלמי בחכמת האסטרונומיה. הספר היה יקר בעיניו מאד, ואמר שהיא חכמה מפוארת עד מאד ומצוה להתעסק בה (שם סי' ה'), הספר לא נדפס ולא נמצא בכתב יד.
ה) ויספר המספר" בחכמת המספר והתשבורת. (קושטא 1534).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן