לדף ראשי



מנחם בן סרוק - מדקדק ופילולוג, נולד במאה העשירית בעיר טורמוסא בספרד. בימי נעוריו הלך לקורדובה, שם נתמך על ידי ר' יצחק אבן שפרוט. במות ר' יצחק ספדהו ר' מנחם וכתב עליו קינה שנחרתה על כותל בית הכנסת שבנה ר' יצחק בקורדובה.

ר' מנחם בן סרוק שב לעיר מולדתו ועסק במסחר. ר' חסדאי אבן שפרוט, בנו של ר' יצחק, קראו לשוב לקורדובה, והבטיחו לעזרו ללמוד לשון ומליצה עברית.

בעת ההיא השלים מנחם בן סרוק את ספרו "מחברת" על שורשי העברית והארמית. ספר זה הוא הראשון בתחום זה. מנחם בן סרוק הורה בספרו כי ישנם שורשים בעלי אות אחת, שתיים, שלש, ארבע וחמש אותיות. תלמידו ר"י חיוג' חלק עליו, ולדעתו כל השורשים הם בני שלוש אותיות.
חיוג' היה גדול מרבו בדקדוק הלשון, ובכל זאת ספר המחברת נתקבל. הסיבה הייתה שספר המחברת כתוב עברית, ולא ערבית כספרי המדקדקים האחרים בזמנו, וחכמי צרפת ואשכנז לא הבינו ערבית. רש"י חשב את ר' מנחם בן סרוק לבר סמכא בענייני דקדוק והביאו בכמה מקומות.

הספר "מחברת מנחם" יצא לאור ע"י צבי פיליפאווסקי (לונדון 1854), ועם הוספות ע"י ר"ד קויפמאן.

מנחם בן סרוק קבע כלל גדול בחקר המקרא, שאם נמצא מלים בודדות, לא יעלה על דעתנו לשבשן ולהגיהן, כדי שיהיו להן מקבילות במקום אחר. הוא שואל:

"הלמען פתרון מלה ישחית מלה אחרת להוסיף עליה ולגרוע ממנה?"
(עי' מחברת ע' אבח עמוד 12).

על כך אמר ווייס:

כמעט נדמה מנחם בעינינו כאילו ראה האותיות מרחוק כי יבואו ימים אשר דרך הפתרון הזה יהיה לחוקת משפט אל דורשי לשון המקרא, ויקומו פותרים המתכנים מבקרים, אשר במצאם מלים אשר אין להם דמיון במקרא, ולא יוכלו לעמוד על גזרתם ולדעת בניינם, ישנו המלים ויחליפו האותיות ויהפכו הלשון, ואין הרס וחורבן לשון המקרא גדול מזה (דו"ד ח"ד 281).

התנגדות דונש
בעת שנשלמה מחברת מנחם בא דונש בן לברט מפאס שבמרוקו לספרד.
קנאת סופרים עוררה בו לכתוב ביקורת חריפה על המחברת. הוא שלח את הבקורת עם מכתב תהילה לר' חסדאי, וגרם לכך שר' חסדאי הפך את לבבו והתחיל לשנוא את ר' מנחם.

אז מצאו שונאיו שעת הכושר להלשין לפני ר' חסדאי כי מנחם בן סרוק נוטה לדעת הקראים בפירושו "ומלק" שהוא עניין שחיטה. מנחם בן סרוק בוחר בפשט גמור, ולא האמין בדרשות חז"ל.

ר' חסדאי חרף את מנחם, וצוהו לעזוב את ביתו. כאשר סרב, ציווה את משרתיו לגרשו. הם הרסו את ביתו בשבת, הכוהו, קרעו את בגדיו, מרטו שער ראשו וזקנו וגרשוהו. מנחם בן סרוק התנצל לפני הנשיא במכתב ארוך להוכיח כי הוא חף מפשע, אך הדבר לא הועיל לו, ור' חסדאי לא ענהו דבר.
קטעים מאיגרתו לר' חסדאי הנשיא

שלושה מתלמידי מנחם בן סרוק, ובהם ר"י חיוג', יצאו לעזרת רבם וכתבו תשובות נגד ביקורת דונש (תשובותיהם נדפסו ע"י זלמן שטערן וינה 1870).



הערות לערך:
שם המעיר: חננאל מירסקי
הערה: בשנת 1980 הוציא Angel Saenz-Badillos מהדורה מדעית של מחברת מנחם, בהוצאת אוניברסיטת גרנדה.
ראוי לחשוב להעלותה באתר שכן היא חשובה יותר למחקר.
פיליפאווסקי במהדורתו "נגע" בעריכה והיא אינה מדעית אם כי הערותיו חשובות.

המהדורה אזלה, אך הספר נמצא בספריה הלאומית ובספרית האוניברסיטה העברית בהר הצופים.
מקור ההערה: יש בידי המהדורה המדעית

שם המעיר: אביעד מרקוביץ
הערה: רבי יצחק היה רב העיר חאין שבספרד. בנו רבי חסדיה היה נגיד היהודים בממלכת בית אומיה תחת שלטונו של הכליף עבד אלרחמן השלישי (זה שנקשר בסיפור ארבעת השבויים) וידוע באיגרתו אל מלך הכוזרים.
מקור ההערה: מחקר

שם המעיר: אסף יפין
הערה: המכתב של דונש לא היה בגלל קנאת סופרים, אלא בגלל שהוא חשב שמחברת מנחם מחזקת את הקראים ומערערת את התורה שבעל פה.
אל לנו ליפול לפרשנות רכלנית וקטנונית למחלוקות של גדולי אנשי הרוח, גם אם קשה לנו סגנונם וגם אם אנו תומכים בפירושי פשט של מנחם.

שם המעיר: חננאל מירסקי
הערה: אחד מתלמידי מנחם היה יהודה בן דוד. אכןיש מעטים המזהים אותו עם ר' יהודה חיוג' אך נראה שמדובר בשני אנשים שונים. אשר לפירושו של מנחם בשורש מל"ק שכתב "שחיטה אך שחיטת העוף", ראוי לעיין בהכרעות רבנו תם שלדעתו אין כאן נטייה לקראות וטעה דונש בהבנת דברי מנחם.

שם המעיר: דרור רזיאל
הערה: אני ממליץ להוסיף אם היה לו קשר עם
עמים אחרים.
ומהי חשיבותו לדורות אחרים.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן