משפחת המטרי והגבעונים

נדפס ללא הערות

מחבר: זאב ח' ארליך

"...לפני אפרים בנימין ומנשה..."

קובץ מחקרים ותגליות בגיאוגרפיה-היסטורית, ירושלים תשמ"ה

תוכן המאמר:
א. משפחת המטרי
ב. ...והגבעונים
ג. נספח
למשמעות השם "מטרי" (על דרך הדרש)

תקציר: המאמר עוסק בשאלה מיהי משפחת המטרי - משפחתו של שאול המלך. כמו כן בוחן המאמר את זיהויים של הערים בהם התגוררו בני משפחתו של שאול, ומסביר את פיזורם בגלל ההסטוריה של שבט בנימין.

מילות מפתח: בנימין, שאול, מטרי, גבעונים

 א. משפחת המטרי

משפחתו של שאול מלך ישראל, מתיחסת לשבט בנימין - "ויקרב שמואל את כל שבטי ישראל וילכד שבט בנימן", וביתר פרוט - "ויקרב את שבט בנימן למשפחתו ותלכד משפחת המטרי..." (שמואל א' י', כא-כב). מי היא משפחת- מטרי זו, שלא בא זכרה, בצורה זו, במקום נוסף בתנ"ך? 

ננסה לבחון מי היא משפחת המטרי, והיכן התגוררה. 

בין בני-בנימין המנויים בירידתם למצרים (בראשית מ"ו, כא), לא נזכר כל שם הקרוב או דומה ל"מטרי" - "ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד". גם במנין בני-ישראל בערבות- מואב (במדבר כ"ו, לח- מ), בו מופיעים השבטים בחלוקתם למשפחות, אין משפחה הדומה ל"מטרי" - "בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי. ויהי בני בלע ארד ונעמן משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי". גם בשמות הנשיאים במנין הראשון (במדבר א', יא) - "לבנימן אבידן בן גדעני" - אין רמז למשפחה זו, וכן במרגלים - "לבנימן פלטי בן רפוא" (במדבר י"ג, ט). גם ארבעים שנה מאוחר יותר, עם כניסתם לארץ, אין רמז לשם המשפחה - "אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ... למטה בנימן אלידד בן כסלון" (במדבר ל"ד, כא). 

יותר מכך - גם בין שמות אבותיו של שאול, אין כל רמז למוצאה של משפחתו - "ויהי איש מבנימין ושמו קיש בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח בן איש ימיני..." (שמואל א' ט, א). בתקופה מאוחרת יותר - ברשימת היחס של שבט בנימין בדברי- הימים (א' ז', א-יא) אין כל רמז היכול לפתור בעיה זו. אפילו בין השמות הרבים של בני בנימין בפרק ח' (בדברי- הימים א') אין רמז בענין זה. 

יותר מכך - מן המקרא מוכרים אנשים נוספים, בני אותה התקופה, המתיחסים, אולי, על אבות משפחתם בצורה ברורה: שבע בן בכרי (המתיחס, אולי, למשפחתו של בכר - בנו השני של בנימין ע"פ הרשימה בבראשית) ושמעי בן גרא (המתיחס, אולי, אל משפחתו של גרא בנו של בנימין, ע"פ הרשימה בבראשית, או נכדו, ע"פ הרשימה בדברי-הימים). אמנם, שמעי הוא ממשפחת שאול, אך רחוק ממנו, "ממשפחת בית שאול", וככל הנראה היה כאן קשר של נשואין בתוך השבטי. 

כנראה ששאלה זו תשאר פתוחה. אין לקבל את הדעות המנסות לעוות עלינו את הכתובים ולמצוא שבושים בפסוקים, ולהפוך את "המטרי" ל"הבכרי" וכיו"ב. ממקורותינו-שלנו אין כל רמז שיובילנו למקור מוצאה של משפחת קיש אבי שאול. 

היכן התגוררה משפחתו של שאול, משפחת המטרי? סבו של שאול (אביאל/נר/יעואל) התגורר בגבעון - "ובגבעון ישבו אבי גבעון ושם אשתו מעכה ובנו הבכור עבדון וצור וקיש ובעל ונדב...ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול..." (דברי- הימים א' ח', כט- לג). מקומה של גבעון - ידוע: בתל הגדול הסמוך לכפר הערבי אל-ג'יב, ממזרח לגבעון המתחדשת - בארץ הגבעונים שבבנימין, מצפון לירושלים. 

אביו של שאול - קיש - לא התגורר בעירו של אביו, בגבעון, אלא בעיר אחרת בבנימין - צלע (במלרע). בעיר זו הוא נקבר, ומאוחר יותר נקברו בה גם עצמות שאול בנו ויהונתן נכדו - "ויקברו את עצמות שאול ויהונתן בנו בארץ בנימן בצלע בקבר קיש אביו..." (שמואל ב' כ"א, יד) . יש להניח כי כאן, בצלע, אבדו האתונות לקיש אבי שאול, ומכאן יצאו שאול ונערו לבקשן. כשנודע לשאול דבר הימצאן, מפי שמואל ומפי דודו, לא חזר לצלע, עירו של אביו, אלא, לעירו-שלו, ל"גבעת בני-בנימין" (לימים "גבעת-שאול"). צלע, ידועה זה מכבר, מרשימת ערי-בנימין שביהושע י"ח (כז) - "והיו הערים למטה בני בנימן למשפחותיהם...וצלע האלף והיבוסי היא ירושלם...". אך מקומה של צלע - איננו ידוע...  

אולם, כשם שנשתמרו בבנימין שמות של ערים ומקומות הנקראים בשמם של אנשים (אולי בשם מיסדיהם או בשם אבות המשפחות - עזמות, עלמת, מוצא ועוד) , כך נשתמר שמה של משפחת שאול. בלב ארץ- בנימין, סמוך לאחת מערי- הגבעונים - הכפירה (חר' אל כפירה, נ.צ. 16021366  רשת "ישראל UTM 69945238)

, נמצאת חרבה קטנה בשם - חרבת אל מטרי., 

חרבת אל- מטרי (מבט כללי ממזרח) 

(נ.צ. 15951385 רשת-ישראל,  UTM 69875246) קרבתה של חר' אלמטרי אל הכפירה- הגבעונית מקשרת אותנו למקום מגוריו של סבו של שאול, גבעון, וכן לחטאו הגדול של שאול - "ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה, ויבקש דוד את פני ה', ויאמר ה' אל שאול ואל בית- הדמים על אשר המית את הגבעונים..." (שמואל ב' כ"א, א) , ועוד נעסוק בענין זה בהמשך.  שמה של החרבה - אלמטרי - הוא שם קדום, ואין לו פרוש בערבית. בשטח החרבה, הקטנה בגדלה (כשלשה דונם בלבד), שרידים מעטים: קירות- אבן בגובה מירבי של שלשה נדבכים, מערה טבעית, "חצר- קבר" חצובה (3.5-3.5 מ') ושלשה בורות- מים 70-70 ס"מ, מ') , (פתח- רבוע ופתחים עגולים). החרבה בנויה במדרון הגבעה, בדומה לישובי-חוות מן התקופה הרומית-ביזנטית, ואכן ממצה החרסים שנאסף על-ידי במקום (תמוז תש"מ, יוני 80) הוא, ברובו, מן התקופה הזו.

 חרבת אל - מטרי (למטה, עם השיחים) וחרבת רמנה (למעלה, בראשה - עץ) 

בסמוך לחר' אלמטרי, כ- 700 מ' מזרחה, על ראש- גבעה, מצויה חרבה נוספת - חר' רמנה - הצופה על סביבותיה ועל חר' אלמטרי שלמרגלותיה. בשטח החרבה (כששה דונם), שרידי-בניה קדומים - קירות-אבן נמוכים, שהאבנים התחתונות בהם גדולות וכבדות, בורות- מים רבים (חלקם מטויחים וחלקם סתומים) תעלות- קשר ועמדות (מאחת המלחמות האחרונות). החרסים שנאספו בחרבה זו, הם מן התקופה הרומית-ביזנטית, מתקופות קדומות יותר (ברזל 2 1).),ובעיקר מראשית תקופת-המלוכה (ברזל 

להערכתנו, יש לראות בחרבה זו, חר' רמנה, את אחד המקומות בהם ישבה משפחתו של שאול המלך, משפחת המטרי. שם המשפחה, המטרי, נדד מהאתר הקדום של הישוב אל מקומו המאוחר, אל מרגלות- הגבעה, אל חר' אלמטרי. אולי, והדברים נאמרים בהסתיגות, יש לנסות למצוא כאן את מקומה של צלע, עירו של קיש אבי שאול. 

ב. ...והגבעונים

מתוך עיון בכתובים, עולה כי משפחתו של שאול (סבו, אביו והוא-עצמו) , אינה מתגוררת בעיר אחת בבנימין: הסב - בגבעון, האב קיש - בצלע, והבן שאול - בגבעה (שמעי בן- גרא - בבחורים, שמ"ב ט"ז, ה) . תופעה זו, של פזור- המשפחה, דור אחר דור, בין ערי- השבט, ניתנת להתפרש רק בראיה כוללת של התקופה והמאורעות:

"מעשה פלגש בגבעה" (שופטים י'ט- כ"א) , שאירע שנים רבות לפני עלותו של שאול על כס- המלוכה, הסעיר את שבטי-ישראל וגרם למלחמת-אחים ושפיכות-דמים. משבט בנימין כולו שרדו שש- מאות איש בלבד (!) "ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון שש מאות איש..." (שופטים כ', מז). בסוף ספר שופטים מספר הכתוב על נשואיהם של אותם שש-מאות איש עם בנות יבש-גלעד ובנות-שילה. לאחר- מכן "וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם" (שופטים כ"א, כג). ברור הוא, שנחלת-בנימין נותרה עזובה ושוממה משך תקופה ארוכה, ועבר זמן-רב עד אשר הצליחו שש- מאות המשפחות וצאצאיהם להשתלט מחדש על כל שטח-נחלתם. אולם, את החלל הריק שנוצר עם כמעט-השמדתם של בני-בנימין, מלא גורם אחר, שחי והתקיים משך כל התקופה לצדו של שבט-בנימין, בתחומי-נחלחתו - הגבעונים. ארץ- הגבעונים משתרעת במרכז ארץ-בנימין, וארבע עריהם ("גבעון והכפירה ובארות וקרית-יערים", יהושע ט', יז) נמצאות בלבה של הנחלה. הגבעונים, שנדחקו למצב של "לא יכרת מכם עבד וחטבי-עצים ושאבי-מים..." (יהושע ט', כג), מאז ימי יהושע בן נון, מצאו להם פרצה ושעת-כשר להרחיב את שטחם ולהרים ראש. מולם התיצבו בני שש- מאות המשפחות, באיטיות, דור אחר דור, בשקום עריהם וכבושה-מחדש של נחלתם. מובן, אם-כן, מדוע התישב סבו של שאול דווקא בגבעון עצמה, ומדוע קיש בנו מתישב בעיר אחרת בבנימין, בצלע. בן אחר של "אבי גבעון" ("דוד שאול") מתישב בעיר נוספת (גבע/גבעת- האלהים, שמואל א' י', י- טז) ושאול עצמו יושב בגבעת- שאול (שמואל א', י"א, ד). מובן גם מדוע מתישבת המשפחה בסמוך לכפירה, כק"מ אחד בלבד מצפון לה. 

ויותר מכך מובן מעשהו החמור של שאול - "על אשר המית את הגבעונים", מעשה שהביא לשלש שנות-רעב בימי דוד, המסתימות בהוקעתם של שבעה מבני שאול ע"י הגבעונים (שמואל ב' כ"א, ג- ט). מעשהו של שאול, לא היה לדעתו, מעשה נמהר, פזיז או בלתי-מחושב. להיפך "ויבקש שאול להכתם בקנאתו לבני ישראל וליהודה" (שמואל ב' כ"א, ב). מטרתו של שאול בהשמדת הגבעונים היתה, לאפשר לבני בנימין (ולבני יהודה שבקרית-יערים) לשוב ולרשת את נחלתם שנתפשה ע"י הגבעונים, לאחר שבנימין הצטמצם לכדי שש- מאות איש. 

ג. נספח

נציין כאן שני מקורות חיצוניים, השונים במקצת מנוסח המסורה - במקום "המטרי" מתרגמים השבעים - וכדומה בכל הנוסחאות מופיעה האות אלפא אחרי הטטא.

 מיכל בת שאול?

ופיקה בת בנימים, האחרונה לבית אלמטרי 

ככל הנראה קראו השבעים "מטרי" ולא "מטרי", בדומה לשמה הערבי של החרבה.  המסורת השומרונית, בספר ה"תולידה", מונה שבע משפחות מבני-בנימין- בנימים: אשבלי, אחירמי, שופמי, בלעי, חופמי, ארדי ונעמני. מבלע (משפחת הבלעי) יצאה משפחת בני-רומם וממנה בני- מאור. מבני- מאור יצאו שבע משפחות - המשפחה החמישית היא "בני מטר". בני משפחה זו התגוררו בקיסריה ובדמשק, ובמאות הי"ז והי"ח גרו גם ביפו ובעזה. שלח המטרי חזר מעזה לשכם באמצע המאה הי"ח. לפני מלחמת ששת- הימים מתה בחולון ופיקה בת בנימים, נינתו של שלח הנזכר, שהיתה האחרונה, בקרב השומרונים, שהתיחסה על בני בנימים. קברו של אחד מגדולי השומרונים בדורות האחרונים, ע'זאל אלמטרי, נמצא ביפו, בסמוך לשוק-הפשפשים. "ישנן ידיעות על בני משפחת המטרי ביפו שנשתקעו בין הגויים, ולדברי נור בן צדקה (הצפרי), ישנם כמה מוסלמים מיפו המתיחסים למשפחת המטרי". השומרונים כותבים את השם "מטרי" והוגים אותו "(אל) מטרי". 

למשמעות השם "מטרי" (על דרך הדרש)

שתי הדעות העיקריות מנסות למצוא קשר בין "המטרי" לשרש מ'ט'ר' (גשם) או נ'ט'ר' (שמר). לנו נראית יותר הדעה השניה ("מטרי" משרש נטור, שמור), הבאה לידי בטוי בדבריו ובמעשיו של שאול בדבריו (לשמואל):

"ויען שמואל את שאול ויאמר... ולמי כל חמדת ישראל הלוא לך ולכל בית אביך. ויען שאול ויאמר הלוא בן ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הצערה מכל משפחות שבטי בנימן ולמה דברת אלי כדבר הזה" (שמואל א' ט', כ- כא). 

בדבריו (של שאול לדודו):

"ויאמר שאול אל דודו הגד הגיד לנו כי נמצאו האתנות ואת דבר המלוכה לא הגיד לו.." (שמואל א' י, טז). 

ובמעשיו (בבחירתו למלך): "ויבקשהו ולא נמצא... ויאמר ה' הנה הוא נחבא אל הכלים..." - מביאים את שאול, שמואל מציג אותו לפני העם, העם מריע, שמואל מדבר - שאול שותק!!! "וגם שאול הלך לביתו גבעתה... ויהי כמחריש" (שמואל א' י', כא- כז). 

כל מהותו של שאול - סגור, שותק, "נחבא אל הכלים", "כרחל זקנתו שתפסה פלך שתיקה" (אסתר רבה ו', טז). וכבר עמדו על כך חז"ל "אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא בשכר צניעות שהיה בה ברחל, זכתה ויצא ממנה שאול, ובשכר צניעות שהיתה בו בשאול, זכה ויצאת ממנו אסתר..." (מגילה י"ג ע'ב). כל- כולו של שאול -שמור, נצור, ביישן, נטור - בן למשפחת המטרי.