להחזיר את השד לבקבוק

תגובה לתגובה והערות לסיום הדיון

מחבר: יהודה איזנברג

הממונה על התקשוב בחמ"ד

מתוך "מחשבים בחינוך" גליון 43

קיווינו לתגובות רבות יותר למאמר. היו תגובות רבות בעל פה, רובן הסכמה, מיעוטן ביקורת. בקשותינו להעלות את הביקורת על הכתב לא נענו.

אני מוכרח לציין כי דווקא מקבלי ההחלטות במשרד החינוך הסכימו עם רוב הדברים. צריך בדק בית, אמרו, וצריך חשיבה מחודשת. אם השיג המאמר את מטרתו זו - הרי שתרם תרומה רבת עניין לתחום המחשבים בחינוך.

והערות לעניין הכלים והלומדות:

לומדות. קטלוג משרד החינוך משנת 1987 מדווח על 83  לומדות, מהן 74 לקומודור ולאפל. קטלוג מל"ט חולון לשנת 1993 מדווח על 545 לומדות לפי.סי. (XT). כל ההשקעה באלה  ירדה לטמיון. המחשבים ברחו מן הלומדות. קטלוג 1996 מדווח על 851 קטלוג 1997 על,  303. מספרים אלה רק מאשרים את חוק איזנברג הראשון, שטען כי לאחר שסיימת הכנת לומדה, אין לה מחשב לרוץ עליו. הפיתוח הציבורי איטי, גם בגלל סיבות שנרמזו במאמרה של אביגיל. הפיתוח הפרטי אינו מתרגש כל כך ממסקנות המחקר. הוא נעצר, כי אינו יכול למכור.  

כלים. סיפור אישי: מורה סיפרה לי בהתלהבות על קורס שנתי במכון מסויים ("מ"), בתוכנת POWER POINT קורס נפלא, מרצים נהדרים. (לא כל כך הבנתי איך לומדים שנה POWER POINT, אפשר ללמוד את הכלי בשבועיים.) - ומה תעשי במה שלמדת, שאלתי. - עכשיו אני אלמד. POWER POINT הזכרתי את פרופ' מינקוביץ, שטען כי תורת הניקוד דומה למחלת דבר: השימוש היחיד בו הוא שדור אחד מדביק בה את הדור הבא. דור אחד תפסיקו ללמד ניקוד, ותשתחררו. אין שימוש לתורת הניקוד, מלבד להוראה! האם POWER POINT  דומה למחלת דבר, שאלתי. יש לו עוד תועלת: כשהכנתי מצגת, סידרתי את הנושא באופן ברור, וזה עזר לי לחשוב. - ואם תסדרי את הנושא בעט ונייר, הוא לא יהיה ברור באותה מידה? - יש לו עוד שימוש, ענתה: אם ארצה בכנס, אוכל להראות את ראשי הפרקים על מסך. - וכמה פעמים בשנה את מרצה בכנס שיש בו מחשב ומקרן וחדר חשוך שאפשר להראות מצגת? - אולי פעם, אולי פעמיים. עשיתי חשבון קטן: בקורס 25 משתתפים. כל אחד קיבל 2 שעות השתלמות לשנה 50 שעות הן 3 משרות שנתיות, שעלותן. כ-450,000 ש"ח. נוסיף את שכר מורי הקורס, מעבדה, טכנאים, מחשבים, גמול ההשתלמות למשתתפים, והגענו ל-600,000 ש"ח. אילו היו נותנים שרותי תכנות חינם ב- POWER POINT    לכל דורש, היה הדבר זול יותר ויעיל יותר.

לא היתה לה תשובה. אולי לכם יש?  

והערת סיום לנושא כולו. שאלו אותי בעקבות המאמר: האם אתה בעד מחשבים, או שמא אתה נגד שימוש במחשבים בכלל? תשובתי פשוטה: אני עוסק בתחום למעלה מעשר שנים, ואין אדם מקדיש זמן ומאמץ לדבר שאין הוא מאמין בו. אני מאמין כי המחשבים יכולים לגרום לעליית מדרגה בחינוך ובדרכי הלימוד של בני אדם. כדי שזה יקרה, צריך תכנית, צריך בקרה, צריך מחשבה מראש. זה לא יקרה מאליו. פעילותי מכוונת לזה, ולזה בלבד: לחשבון נפש נוקב, להחלטה מה עיקר ומה טפל. לבדיקת עלות מול תועלת. לבדיקת מתמדת של חלופות אפשריות לכל פעולה, תהא במחשב, בספר או בהרצאה. רק כך נקדם את החינוך. אחרת יעסוק כל אחד בכלי המעניין אותו, ובפסיפס השלם יהיו יותר חורים מאשר חלקים בנויים.