מקסיקו, גואדלחארה
אידיש ולאדינו
מחבר: אליהו בירנבוים
מתוך: המדור יהודי עולמי ב"מקור ראשון"
תקציר: קהילה קטנה ומהודקת מצליחה לשמור על זהותה היהודית, תוך ויתור על ההשתייכות לזרם הקונסרבטיבי. הבריכה ממשיכה להיות פתוחה בשבת.
מילות מפתח: מקסיקו, גואדלחארה, מקסיקו
מה יהיה עתידה של הקהילה שלנו בעוד 10 שנים?? זו השאלה שמטרידה את חברי הקהילה היהודית בגואדלחרה, מקסיקו. כדרכם של קהילות קטנות בעולם היהודי, גם קהילה זו המונה כ700 יהודים מודאגת מעתידה ועושה כל אשר ביכולתה כדי להבטיח את עתידה.
היהודים הראשונים הגיעו לחופיה של מקסיקו בשנת 1521 לאחר שיצאו מספרד בתקופת האינקוויזיציה. הקהילה היהודית של היום איננה המשך ישיר של יהודים אלו; היא התחדשה בראשית המאה ה-20 עם יהודים אשר הגיעו 'מארבע כנפות תבל': מרוסיה, פולין, גרמניה, סוריה, טורקיה, יוון ולבנון. היהודים יצאו מערים וכפרים באירופה ובארצות המזרח כדי לברוח מפוגרומים ומבעיות כלכליות אחרות; הם חיפשו אופקים חדשים ורצו להגיע לאמריקה. כמובן, שכשהם ביקשו להגיע לאמריקה כוונתם היתה ה'גולדענע מדינע', הלא היא ארצות הברית, ובכל זאת – כאשר לא היה קל להגיע ל'אמריקה' זו חשבו יהודים רבים את מקסיקו, שכנתה הדרומית, לאמריקה גם כן. הם החליטו להישאר בה, לעתים רק כתחנת מעבר, ונשארו בה עד היום. עבור היהודים הספרדים, הדמיון בין הספרדית המדוברת במקסיקו לשפת הלאדינו, היתה סיבה נוספת שהקלה על השתקעות כאן.
ברוכים הבאים לגואדלחארה
כחמישים אלף יהודים חיים במקסיקו, מדינה בעלת שטח אדיר ואוכלוסיה של יותר ממאה מליון נפש, רובם קתולים. רוב יהודי מקסיקו גרים בעיר הבירה מקסיקו סיטי ומאורגנים בקהילה מסודרת למופת עם מערכת חינוך ענפה שרותי קהילה ובעיקר עם אחוזי התבוללות מהנמוכים בעולם (בין 3 ל10 אחוז). מחוץ לעיר הבירה יש מספר קהילות קטנות ביניהם: מונטריי, טיחואנה, גואדלחארה. נייחד הפעם את מאמרנו על קהילת גואדלחארה אשר נוסדה בשנת 1925.
הקהילה היהודית הקטנה הזו מורכבת ממספר כמעט שווה של אשכנזים דוברי אידיש וספרדים דוברי לדינו, ואלה חיים בהרמוניה בקהילה 'מעורבת'. אמנם במקסיקו סיטי, עיר הבירה והמרכז היהודי יש חלוקה ברורה בין הקהילות הספרדיות לקהילות אשכנזיות, אולם בגואדלחרה מספר היהודים אינו מאפשר חלוקה ופילוג, כולם חיים ביחד ומתפללים ביחד. בימי ראש השנה ויום כיפור, השתתפתי בקהילה כרב אורח ואכן היה מעניין לראות כיצד הקהילה מתפללת עם מחזור בנוסח ספרדי ועם מנגינות בנוסח אשכנזי... הקהילה שרה פה אחד את הפיוט הספרדי המוכר "עננו אלוקי אברהם עננו" ולא פסחה לשיר בהתלהבות את "ונתנה תוקף" עם הניגון האשכנזי הקורע לב...
שנים רבות היתה קהילה מיוחדת זו שייכת לזרם הקונסרבטיבי; מנהגי הקהילה כללו ישיבה מעורבת של גברים ונשים בבית הכנסת ושימוש באורגן בתפילות שבת וחג. לפני כשלוש שנים חל מהפך מעניין בקהילה: לאחר מחקר ממושך ודיון פנימי נוקב החליטה הקהילה 'להפוך את עורה' ולקבל על עצמה את דרך האורתודוכסיה.
הגורמים לשינוי זה היו בעיקר טובתה ועתידה של הקהילה: חברי הקהילה נחלו אכזבה ממנהיגותם הרוחנית של הרבנים הקונסרבטיבים וביקשו לנסות את דרכם של רבנים אורתודוכסים, אולם, היה שיקול נוסף אשר הכריע את הכף: במחקרים אשר התפרסמו בבמות שונות, בני הקהילה ראו שיש פער גדול בין אחוזי ההתבוללות בקרב קהילות אורתודוכסיות לעומת קהילות קונסרבטיביות בצפון אמריקה. מתוך רצון לשמר את הקהילה מאוחדת ומחוזקת ולמנוע צמיחה של אחוזי ההתבוללות אשר יכולים לפגוע בקהילה הם החליטו להצטרף לזרם שבו יש פחות התבוללות ובחרו ברב אורתודוכסי אשר ינהיג אותם בדרך זו.
המעבר מקהילות קונסרבטיביות לאורתודוכסיות הוא לדעתי תהליך ההולך ומתרחב כיום וקהילת גואדלחרה איננה דוגמא אחת ויחידה. קהילות שונות אימצו את הדרך הזו בשנים האחרונות. מקהילת דורטמונט ודיסלדורף בגרמניה ועד קהילת רסיפה בצפון ברזיל וגואדלחרה במקסיקו. נדמה שגלגל ההיסטוריה יוצר מהפך בקהילות שונות בעולם: בשנות השישים והשבעים התנועה הקונסרבטיבית התרחבה ונכנסה לפעול ולהנהיג קהילות רבות בצפון אמריקה ובדרומה, שקודם לכן היו מסורתיות במובן האורתודוכסי של המילה. וכיום המטוטלת נעה חזרה אל העולם האורתודוכסי. יש לציין שהקהילות הבאות אל האורתודוכסיה אינן קהילות של אנשים דתיים ושומרי מצוות. על פי רוב, רק יהודים מעטים בקהילות אלה נאמנים לדרך ההלכה בחייהם הפרטיים, אולם הם מאמינים שלמרות שהם לא שומרים מצוות, הרב שלהם.... "צריך להיות דתי ושומר מצוות", כלומר אורתודוכסי, ובכך תלוי חלק משמעותי מהצלת הקהילה ועתידה.
טעות מוצלחת
כאשר הגיע הרב אברהם אמיתי בערב חג הסוכות בפעם הראשונה לקהילה ברסיפה (ברזיל), חיכו לו ראשי הקהילה בשדה התעופה. היתה צפייה גדולה מצד נשיא הקהילה וחברי הועד לרב החדש, אולם כאשר הרב אמיתי ירד מהמטוס - עם כיפה גדולה על ראשו וזקן העוטר את פניו – נבוכו ראשי הקהילה הממתינים. המשפטים הראשונים של קבלת הפנים שזכה לה הרב אמיתי היו: 'אנו חיכינו לרב קונסרבטיבי, אתה נראה אורתודוקסי ולא נוכל לפעול יחדיו...'. כיום, כשנתיים לאחר הגעת הרב לקהילה, חברי הקהילה מאוהבים בו ולא רוצים שיעזוב את הקהילה.
כמובן שההתמודדות של רבנים חדשים אשר צריכים ללוות את התהליך של שינוי הקהילה מסגנון של הנהגה קונסרבטיבי לאורתודוקסי איננו קל כלל ועיקר ודורש גם אחריות חינוכית והלכתית כאחד.
בקהילה היהודית בגואדלחרה בהנהגתו של הרב רמי אביגדור, השינויים נעשו באופן מושכל ובהבנה מלאה; כיום גברים ונשים יושבים לחוד ומתפללים בנוסח רגיל, והדבר היחיד שאליו הם לעיתים מתגעגעים הוא השימוש בכלי הנגינה לליווי התפילה בשבת. מאידך, הם מרוצים כיום ממנהיגותו הרוחנית של הרב וחשים שזו עונה על הצרכים הרוחניים שלהם.
מחוץ לבית הכנסת, ומחוץ לשאלת הכשרות שנעשית על פי ההלכה, הבריכה והקזינו (משחקי קלפים) של הקהילה ממשיכים להיות פתוחים בשבת ומי שרוצה יכול להיכנס ולעשות בהם שימוש.
פלא בית הספר
הקהילה היהודית בגואדלחרה היא דוגמא לקהילה קטנה המאורגנת להפליא ויוצרת סביבה יהודית תומכת לכל יהודי בעיר לצעירים ומבוגרים כאחד. כמקובל בקהילות היהודיות בתפוצות הקהילה מספקת שרותי קהילה, שרותי חברה, שרותי חינוך, שרותי ספורט, שרותי דת ובית כנסת, שרותי כשרות ויוצרת מעין "חממה" או "גיטו" לכל יהודי. במסגרת זו, בימים אלו הסתיימה בניה של מקווה חדש יפה ומפואר הבא לתת מענה למשפחות רבות הנמצאות בתהליך של התקרבות למורשת ישראל סבא.
הקהילה ממוקמת באחד האזורים היפים של העיר (בגואדלחארה יש 6.000.000 תושבים ו-700 יהודים, אחוז מזערי של האוכלוסייה המקומית).
התשתית הקהילתית נמצאת בתוך שטח של קנטרי קלאב מפואר ומטופח הכולל בריכה, מגרשי כדורגל וטניס, חדרי כושר וכמובן גם בית כנסת, בית מדרש, ובית ספר יהודי יומי.
בית הספר היהודי של הקהילה הוא אחד מפלאי הבריאה. בבית הספר לומדים כ-60 ילדים מגן ילדים ועד כיתה ט'. הקהילה משקיע מאמצים רבים ומשאבים גדולים כדי לקיים את בית הספר היהודי בו היא רואה את הדרך להבטחת עתידם היהודי של ילדי הקהילה. לאחרונה הסתיימה בנייתו של בניין בית הספר החדש בעלות של מאות אלפי דולרים. אין ספק שבית הספר מהווה את הפנינה של הקהילה. מעטות הן הקהילות בעולם היהודי אשר מסוגלות לקיים בית הספר יומי ל-60 ילדים בלבד.
הילדים הלומדים בבית הספר משתתפים בשבת בתנועת נוער מקומית "אוהבי עולם" אשר בה מקבלים את חינוכם היהודי והציוני בשעות הפנאי.
מצ'וואס תבוא הישועה?
אכן הקהילה חיה ותוססת כיום ועברה את תהליך הפיכתה לקהילה אורתודוקסית אולם השאלה הראשונה עדיין מרחפת באוויר: מה יהיה בעוד עשר שנים?
הקהילה איננה שוקטת על שמריה בשאלה זו ואנשי עסקים המנהיגים את הקהילה, יצרו תוכנית של "צמיחה דמוגרפית" לקהילה. ראשית הם ביקשו ל"יבא" משפחות מארגנטינה, כאשר מדינה זו הייתה במצב כלכלי ופוליטי לא יציב, כעת הם מבקשים להזמין משפחות מוונצואלה אשר תחת איומיו של שליט המדינה הוגו צ'אווס מבקשים למצוא מדינות יותר בטוחות באמריקה הלטינית.
ההיסטוריה היהודית של הקהילות היהודיות מוכיחה שלא ניתן לשפוט את עתידם של הקהילות היהודיות בעין אנושית פשוטה. קהילות רבות שכבר זכו ל'הספדים' מנומקים קמו לתחייה מבחינה רוחנית ודמוגרפית. לא בהכרח גודל הקהילה קובע; לעתים השאלה היא מידת המאמץ והחשיבה של הקהילה היהודית באשר לשרידותה. קהילת גואדלחארה היא דוגמא למאמץ מרשים שכזה.