צדקניות פראג

תגובה ל"העיר שבוית החלום", מאת אליהו בירנבוים, גיליון פרשת תצווה

מחבר: יעל לוין

מתוך: מוסף שבת, עיתון "מקור ראשון"

במאמרו על פראג, הקדיש אליהו בירנבוים מקום לגדולי ישראל בעיר ואם זו. ברם, לצד דמויות הוד אלה נודעה פראג בשורה של נשים צדקניות ולמדניות שחיו בה.

אפשר לציין בין היתר את רבקה בת מאיר טיקטינר (נפטרה בשנת שס"ה, 1605), שהיתה האישה היהודייה הראשונה אשר על פי הידוע לנו הוציאה מתחת ידה חיבור שלם, ספר המוסר ביידיש לנשים "מינקת רבקה". היא אף חיברה שיר ביידיש, "שמחת תּורה ליד [=שיר לשמחת תורה]", שיר שבח ותהילה לה' המסתיים בחזון גאולה. רבקה טיקטינר לא נולדה בפראג, אלא הגיעה לשם ככל הנראה מפולין במועד בלתי ידוע.

דמות הוד שצמחה בפראג היא חוה בכרך (שמ"ה-תי"ב; 1585-1652), נכדתו של המהר"ל מפראג. אישה זו התאלמנה בגיל שלושים. אשתו של השל"ה הקדוש, חיה, נפטרה בשנת ש"פ (1620), ולאחר שהתאלמן ביקש השל"ה לשאת את חוה בכרך לאישה, אולם היא ענתה בשלילה שכן לא חפצה להיות לאיש "לכבוד בעלה". השל"ה עצמו הגיב על כך באומרו "עוונתי גרמו שלא זכיתי להזדווג לגוף קדוש כזה". כשהתמנה בנה ר' משה שמשון בכרך לרב בוורמייזא עזבה את פראג והתלוותה אליו. היא שהתה שם כשנה, ולאחר מכן שמה את פעמיה לארץ ישראל אולם נפטרה בדרך.

נכדה, ר' יאיר חיים בכרך, כינה את ספרו "חוות יאיר" בין היתר כאות הוקרה לזקנתו. בהקדמתו לחיבורו זה העלה קווים לדמותה הלמדנית בכנותה "יחידה במינה בדורה בתורה". היא הקדישה מעיתותיה לתלמוד תורה, וחיברה בין היתר ביאורים למדרשים, לפיוטים ולסליחות.

גם אשת השל"ה, חיה, נודעה בגדולתה. על מצבתה נחרת, בין היתר: "ראויה היתה להיות שכינה עליה שורה, אלא שאין ראוי לכך דורה".

נשתמרו בידינו אף עדויות נוספות על אודות נשים למדניות בפראג, ובנוסחי מצבות אחדות של נשים בבית העלמין העתיק בפראג מוזכר כי הן הגו בתורה. על מצבתה של אישה בשם שרה (נפטרה בשנת רצ"ב, 1531) חרותות בין היתר המילים "הגתה יום ולילה בתורה". על ברוינדל וועלהין (נפטרה בשנת רנ"ב, 1492), אשר נראה שלא התגוררה בפראג אך נקברה בה, נאמר ש"הגתה בתורה בעמידה ובישיבה". ישנן שתי מצבות נוספות של נשים עם נוסח זה.

אפשר להעלות את זכרן של נשים למדניות נוספות בפראג, אולם תקצר היריעה לעשות כן במסגרת זו. דברי ימי ישראל אין ראוי שיצטמצמו באזכור גדולי תורה ממין זכר בלבד. בה במידה, ראוי שיכללו אף את שמן ושמען של נשות ישראל מצוינות; צדקניות ולמדניות בתורה.

חזור ל"צ'כיה פראג / העיר שבויית החלום"