"השלום והשובע" - מטרת צווי ההגליה

מסביר לעיתונאים סופרו של המלך סרגון

דוד סרגון

לאחר שנתפרסמו צווי ההגליה של תושבי שומרון, בבל וחמת, הזמין סופרו של סרגון לארמון המלך את העיתונאים מנינווה, ובהם עשרות נציגי העיתונים ממרחבי האימפריה האשורית, כדי להסביר להם את טעמיה של שיטה זו.

השיטה שהיא חדשה לגמרי בתולדות היחסים בין המנצח והמנוצח הונהגה על ידי אבי אביו של מלכנו הגדול, הוא תגלת פלאסר השלישי. לפני שלושים שנה היה הדבר כשמלך גיבור זה, אהובו של האל אשור הציל את אשור מחורבן בידי אררט ובבל. הרבה תיקונים תקן אך הדרך החדשה שבחר בה לקיים את שלטון אשור בעולם היא היעילה ביותר מכל מה שעשה.

שתי מטרות היו לנגד עיניו: השלום והשובע.

השלום כיצד? נתברר שמלכי העמים הקטנים יש להם שאיפות אנוכיות מצומצמות, הם אינם דואגים לעמיהם, כי אם לכבודם ועושרם. על כן הרבו במלחמות ובמרידות במקום לחיות חיי שלום בחסות מלך האלים. על כן החליט תגלת פלאסר לשם הבטחת השלום להגלות מכל ארץ כבושה את כל אלה העלולים למרוד ולהשבית את השלום - מלכים, שרים, חיילים, כוהנים מסיתים, חרשים עושי נשק.

המטרה השנייה היא לא להשאיר את האדמה שוממה, ועל כן הנהיג המלך בחכמתו את שיטת חילופי האוכלוסים, הארץ לא תישאר ריקה והמוגלים לא ימותו מרעב.

אחד העיתונאים שאל:

מדוע מפזרים אם כן את הגולים ואין מושיבים אותם במקום אחד?

התשובה הייתה:

כדי שלא יוכלו להקים כוח במקום גלותם. לשם כך אנו גם מערבבים את המתיישבים החדשים מבני עמים שונים, שלא ימצאו לשון משותפת ביניהם להיותם עם ומלוכה חדשה.

עוד שאלה נשאלה:

עד כה לא היו לוקחים בשבי אלא גברים לוחמים. מה חטאם של נשים וילדים שסוחבים אותם בדרכים רחוקות?

"זהו מעשה חסד גדול שאנו עושים" - ענה סופר סרגון - "המובילים אינם כלל שבויי מלחמה. שבויים - זה עניין אחד, וגולים - דבר שני. הללו שהצו ניתן עליהם אינם שבויים, ולא יועבדו בפרך ולא יימכרו. הם אנשים חופשיים, וחופשיים ובעלי אדמות יהיו במקום שיועברו לשם, ועל כן מעבירים אנו עמם את נשותיהם וילדיהם. זה גם יועיל להצמידם למקום חייהם החדש ולהשכיחם את בית ארצם הקודמת. אדרבא, פרסמו את תבונתו וחסדיו האלוהיים של גדול מלכי העולם, סרגון השני".