סימן פו

 סימני ביצים להכיר שהיא מעוף טהור הוא כשראשה אחד כד ועגול וראשו הב' חד ועגול וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים ואינו סימן מובהק לסמוך עליו לקנות מהנכרים אלא להכי אהני שאם יש בהן סימן טהרה שואלים את המוכר ממי הן אם אומר משל עוף פלוני ואנו מכירין אותו שהוא טהור קונין ממנו אבל אם אמר סתם משל עוף טהור ואינו מזכירו אין קונים ממנו.

והרמב"ם כתב דאפילו כי אמר משל עוף פלוני וטהור הוא לא מהני אלא לקנות מישראל אבל מנכרי אין קונין אלא אם כן מכירין אותו ויש לו בהן טביעות עין שהן ביצי עוף פלוני הטהור ונראה שאין לחלק בין נכרי לישראל חשוד. ואם שני ראשיה כדין או חדין או שחלבון בפנים וחלמון מבחוץ ודאי אסורה ואפילו אם יאמר המוכר שהם מביצי עוף טהור אין סומכין עליו. ועכשיו נוהגין לקנות ביצים אפילו בסתם מכל אדם לפי שאין ביצי עוף טמא מצויין בינינו.

ביצת נבילה וטריפה אפילו נגמרה שכיוצא בזה נמכרת בשוק אסורה אפילו נתערבה באלף כולן אסורות.

וכתב בספר התרומה אבל ספק אם היא ביצת נבילה או אם היא ביצת שחוטה מותרת אפילו בלא תערובת אבל ספק אם היא של טריפה או של שחוטה אסורה. הכה תרנגולת על זנבה והפילה ביצתה קודם שנגמרה מותרת ואין בה משום אבר מן החי.

וכתב הרשב"א במה דברים אמורים שאינה מעורה בגידין אבל היתה מעורה בגידין הרי זה כבשר הפורש מן החי ואסורה. ביצת עוף טמא שנתבשלה עם אחרות אם היא בקליפתה אינה אוסרת ואם היא קלופה אוסרת וצריך ס"א ביצים של היתר כנגדה לבטלה ואם נתבשלה בתבשיל של היתר אין צריך אלא ס' מן התבשיל לבטלה וביצה שיש בה אפרוח או דם אוסרת המתבשל עמה אפילו אם אינה קלופה.

ובספר התרומה אין מחלק בין ביצת עוף טמא לשיש בה אפרוח או דם, ומדברי אדוני אבי הרא"ש ז"ל יראה שיש לחלק.

אפרוח שנולד מביצת נבילה וטריפה מותר.

כתב הרמב"ם ביצי עוף טמא שהתחיל העוף להתרקם בה לוקין עליו משום שרץ העוף וביצי עוף טהור שהתחיל העוף להתרקם בה ואכלה מכין אותו מכת מרדות טריפה אינה יולדת לפיכך עוף שהוא ספק טריפה והטיל ביצים משהין אותו עד שיטיל כל ביציו שטוען כבר אם טוען יותר פעם אחרת כשרה ואם לאו טריפה. אין מוכרין ביצת נבילה וטריפה לנכרי שמא יחזור וימכרנה לישראל כיצד יעשה, יטרפנה בקערה וימכרנה לנכרי שאז ודאי לא יקנה אותה ישראל ממנו שאין קונים ביצים טרופות מן הנכרי. במה דברים אמורים שרואין אותה טרופה בידו שיש לחוש ודאי ישראל מכרה לו מפני שהיא טרפה אבל מותר לקנות ממנו פת שנילוש בביצים במקום שנוהגין לאכול פת של נכרים כיון שאין רואין אותה טרופה בידו ואין חוששין ג"כ משום דם שרוב ביצים אין בהן דם שהרי אנו אוכלים ביצים מגולגלין ואין אנו חוששין משום דם.